למען ידעו דור אחרון בנים יוולדו יקומו ויספרו לבניהם (תהלים עח, ו)
אשר הי"ד, בן ר' פנחס ושרה שיבל"א.
רבות הבטנו בו, תכופות הרימונו ראשנו לחזות בו, אך מעולם לא הרהרנו שתגיע עת ונביט בו בעיני רוחינו, שנרים ראשנו כלפי מעלה ונחזה בו בדמיוננו.
הורגלנו לצפות באישיותו, בגבהות קומתו ורוחניותו ובצניעות דרכיו - מי בגלוי ומי בסתר לבו. אולם לעצום עינים ולדלות מן העבר כדי להעלות על הכתב - לזאת לא הורגלנו, לזאת לא שיערנו שניזקק.
ועתה - באים אנו להעלות זכרונו לפנינו, למען נדע אנו ולמען ידעו דור אחרון.
ובמה נעלה? - במעשים ובאירועים מנבכי-עברו, במכתבים ובשיחות מימים שחלפו, בהתלבטויות ובהחלטות מתקופת-חייו הקצרה?
דומה שלא זו הדרך, ושלא זו דרכו. דומה שעיקר יחודו הוא חוסר ההתפרטות. בניינו - לא בנין של נדבכים נדבכים, לא יצירה המורכבת מאוסף תכונות ופעילויות, אלא חטיבה אחת מושלמת. אם באנו להעלות זכרונו, הרי שעלינו לנסות לצפות ולהשקיף במבט כולל, ואל לנו למקד את הסתכלותנו על פרטים. הבאנו על כן בקבץ זה קטעים מספר, שנאמרו ושנכתבו ע"י רבותיו וחבריו, איש איש כפי ראייתו וקליטתו, כפי תקופת היכרותו עמו, וכפי כוחו לבטא בשפתיים את אשר עם לבבו.
יהי רצון שהנרות המועלים כאן יהוו מקור אורה לביתו, למשפחתו ולכל חבריו וידידיו.