סמ"ר זאב מוהל ז"ל

קורות חיים

זאב, בן יעקב ובתיה, נולד ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) בורוצלב שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1957. חבלי הקליטה הראשונים עברו על המשפחה בקיבוץ מסילות, בעמק בית-שאן. כבר שם השאיר רושם חיובי על חבריו, ולמרות גילו הרך התחבב על חברי הקיבוץ הותיקים. כעבור שנים אחדות עברה המשפחה לגור בבת-ים ושם למד זאב בבית-הספר הממלכתי היסודי "התחיה". עם סיום לימודיו בבית-ספר זה, רשמה מורתו בספר הזכרונות שלו, "אני מלאת קנאה במורים, אשר ילמדוך בעתיד. זכות גדולה היא ללמד אותך... כי בך התגשם כל מה שיכול מורה לרצות מתלמידו: כשרונות גדולים, חריצות, רצינות, יושר, נימוס, טוב-לב, יחס חברי - ומעל לכל אלה ענוה. למרות שיש לך במה להיות גאה, לעולם לא השתדלת להתבלט ולהראות שאתה עולה על האחרים. תלמידים כמוך יש מעט מאוד ומי יודע אם יהיו לי כאלה". דברים אלה מלמדים יותר מכל על אישיותו ואצילותו של זאב. הוא המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון "רמות" בבת-ים. גם שם הצליח בלימודיו והתחבב על חבריו בזכות תכונותיו המצוינות ונכונותו לעזור לכל דורש. זאב היה רודף שלום מטבעו ולא היו לו יריבים בין חבריו, אשר העריצו אותו וקיבלו ברצון את תיווכו בעת מריבה ביניהם. בתקופה זו הרבה לקרוא ולהתעמק בספרים. בעזבונו נמצאו עבודות מעניינות רבות על נושאים תנ"כיים וספרותיים וכן עבודה מעניינת ומקיפה על הנמלים בישראל (חיפה, אשדוד, ואילת). כן גילה כישרון מבטיח בפיסול ובעיבוד עץ ומתכת. הוא היה פעיל בכל ענפי הספורט בבית-הספר ומחוצה לו והיה ידוע בין חבריו כספורטאי מחונן. הוא השאיר אחריו הרבה תעודות הצטיינות וסמלים שבהם זכה בתחרויות ספורט שונות. הוא היה בן מסור מאין כמוהו ובבית הוריו היה מוכן לכל עבודה קשה ובלבד שיחסוך מאמץ מאמו ומאביו. כאשר יצא לעבודה בבניין בימי חופשתו בבית-הספר, היה מביא את השכר הראשון מיגיע כפיו ומוסר אותו בשמחה לידי ההורים. ההורים היו מאושרים באהבת הבן והחזירו לו אהבה ללא גבול. הוא גויס לצה"ל בנובמבר 1968 . בראשונה התנדב לחיל הצנחנים, ורק אחרי שנפסל, עקב לקויי ראייה, החליט להתנדב לחיל-השריון, ושם עלה במהרה בסולם הדרגות עד לדרגת סמל ראשון. תכונותיו הטבעיות סייעו לו להתחבב על המפקדים ועל חבריו לשירות כאחד, בשל מסירותו הרבה לחברים ונכונותו לעזור לכל דורש. לא פעם זכה בשבחים מפי מפקדו. כולם ידעו שהטנק של זאב מוהל הוא הנקי והמצוחצח מכולם. בשנת שירותו האחרונה הצטיין גם כמדריך מוכשר וכמפקד טנק. בסוף תקופת שירותו עשה הכנות להתקבל לאוניברסיטה, כדי להמשיך בלימודיו. בבית-הספר התיכון אהב במיוחד את לימודי הביולוגיה והוא שאף להרחיב דעת בתחום זה גם באוניברסיטה. כאשר נודע לו שהתקבל לאוניברסיטת הנגב, לפקולטה לביולוגיה, מקצוע שהצטיין בו גם בבית-הספר התיכון, הייתה שמחתו גדולה מאוד. עקב העובדה שהתקבל לבית-ספר גבוה, זכה לשיחרור מוקדם מצה"ל, ועמד להשתחרר בתחילת אוקטובר 1971. ביום י"ט באב תשל"א (10.8.1971), זמן קצר לפני שחרורו, נפל זאב בעת מילוי תפקידו כמדריך טנק. אסון זה נפל כמהלומה כבדה על חבריו ועל מפקדיו ביחידה, על חבריו ללימודים ומוריו, ובראש ובראשונה - על הוריו, שאהבו אותו אהבת נפש. זאב הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מפקד היחידה כתב במכתב תנחומים למשפחתו, בין שאר דבריו: "זאב שירת למעלה משנתיים ביחידתי ומילא בצורה הטובה ביותר את תפקידיו, הן כראש צוות והן כמפקד. במהלך שירותו היה זאב שותף לפעילויות מבצעיות ותרם תרומה רבה להכשרת מחזורים של אנשי שריון. יחידתי כולה שותפת לכאבכם". בעיתונם של תלמידי בית הספר בבת-ים "חברינו" הוקדשה לזאב רשימה מיוחדת; כן התפרסמו רשימות לזכרו בבטאון תלמידי בית-הספר התיכון "רמות" בבת-ים; במקום נפילתו של זאב, אי-שם במרחבי הנגב, הקימו חבריו לנשק אנדרטת זיכרון אופיינית לחייל-שריונאי שנפל על משמרתו.