סמל איתן להבי ז"ל

קורות חיים

בנם של נונה ואורי. נולד ביום כ"ג בטבת תשמ"ו (4.1.1986) בלוס אנג'לס שבקליפורניה, ארצות הברית. אח לירדן.

מספרת אמו: " איתן היה ילד שמח, חביב, ובוגר . ניחן באינטלגנציה ריגשית גבוהה יחד עם אינטלגנציה שיכלית וכשרונות רבים. כל זאת בהתנהלות צנועה ולא מתנשאת. יותר מכל הוא היה אח ובן שכבוד הוריו והנתינה למשפחתו העידו על בשלות רגישות ובגרות מעוררי התפעלות. איתן לא חסך בנתינה ובאהבה שלו בעוד דרישותיו לעצמו היו צנועות.

ילד שכף לגדל ולגדול לצידו. עוד בחייו אמרתי: " ילד נחת". איתן היה ילד רגיש חברתית ובעל מוח חקרני. הייתי גאה לשמוע מפי גננות ומורות על החוכמה שלו שתמיד הייתה מעורה ביחס של צדק והגינות תוך מעורבות חברתית גדולה ואמפתית. משבגר, כישורים נוספים בלטו ובעיקר הספורט , ההומור ,המרדף לצדק חברתי והאהבה למוסיקה . איתן היה מחונן, אומן, מוסיקאי מצטיין , ספורטאי מצטיין, תלמיד מצטיין, קומיקאי ,חקיין, בדרן, צנוע , עניו, מי שלא התנשא על האחר, אוהב אדם, מקשיב, אדיב, שקט, חבר טוב. אנו ההורים ואחותו עמדנו משתעים אחרי ההישגים שצבר ללא קושי וכבדרך אגב. לנו היה מקור להנאה וגאווה".

איתן למד בבית הספר היסודי "השרון" בכפר סבא, המשיך לחטיבת הביניים "בר לב" וסיים את לימודיו בתיכון "כצנלסון", כולם בכפר סבא.

בילדותו אותר כמחונן והשתתף בתכנית יש"י (ילדים שוחרי ידע) לילדים מחוננים בכפר סבא, מטעם משרד החינוך. איתן הצטיין גם בענפי הספורט כולל ריצה ואתלטיקה, הוא השתתף בחוג קראטה והיה שחקן במועדון הכדורסל "הפועל כפר סבא" עד שנפצע במשחק ונגרם לו קרע ברצועה. ניגן בגיטרה והמשיך למגמת מוזיקה בבית הספר "כצנלסון". איתן הצטיין כמוזיקאי מוכשר ביותר, וציוניו בבחינות הבגרות במגמת המוזיקה בתיכון "כצנלסון" לא פחתו מ-100. גם בתחום החברתי התבלט ועל יחסו לזולת זכה בפרס מטעם "ליונס". לפרס זה הוא הומלץ על ידי צוות ההוראה בתיכון.

ב-15 באוגוסט 2004 התגייס איתן לשירות צבאי בחיל המודיעין. כעבור כמה חודשים, בסיומו של קורס שסיים בהצטיינות איתן נכנס לתפקיד ראשון בפלוגה באיו"ש (אזור יהודה ושומרון).

לאחר מותו כתבה הקצינה נטלי להוריו על הציפייה לבואו של איתן: "אחת מחברותיי שנכחה בקורס ... סיפרה לי על בחור בלונדיני, מצחיק ושנון, ילד טוב שיוסיף אור ושמחת חיים לכל משרד שיגיע אליו ... נערכתי לקראת שיחת הפתיחה ... הכנתי רשימה של ערכים ו'אני מאמין' שאני מצפה להם מחייל. אך מהרגע הראשון שראיתי את איתן ידעתי שאיתו זה יהיה אחרת. ידעתי שאת שיחת הערכים אני יכולה לשמור לעצמי כי עמד בפני בחור מרשים באופיו, בעל ערכים וכאילו ניבאתי את כל השיחות אל תוך הלילה ,שיחות על ספרים ומוזיקה, על רעיונות לסוף השבוע ועל ספרות רוסית שאיתן אהב לקרוא ולחלוק איתי. צחקתי מהחיקויים המצחיקים והשנונים שלו. זכיתי להכיר אדם מיוחד, בוגר ופיקח מאוד לגילו.

לאחר זמן מה עבר איתן לתפקיד אחר, בבסיס פתוח באוגדה . שם שוב נפגשנו. באחד הימים איתן סיפר על קונצרט של הפילהרמונית שהיה בו בסוף שבוע ועל דיסקים של מוזיקה קלאסית שרכש. ראיתי באיתן את התיקון של הדור החדש, איתן גרם לי לראות תקווה בדור הזה, להבין שזה דור מיוחד וצריך לדעת לאתר את הייחודי שבו. איתן היה כזה. הוא היה ייחודי".

בשיחות עם חבריו ליחידה היה איתן מצחיק ומפתיע, פיזר בנדיבות את חיוכיו ונושאי השיחה עימו היו תמיד מרעננים ומעניינים. הוא היה אדם מיוחד במינו, בעושרו הפנימי, באכפתיות שלו, בנימוס ובעדינות שבהם נהג עם הסובבים אותו. נדיבותו באה לידי ביטוי גם כשהיה מוכן לחלוק בחפציו האישיים.

כשהתכונן למבחנים כדי להתקבל לתפקיד הדרכה בבה"ד (בסיס הדרכה) 15, הוא דרש מחבריו להתפרץ ולהפריע לו בזמן ההרצאה שהעביר להם, כדי לדמות מצב אמת. "אני לא אשכח את ההרצאה הזאת, היא הייתה מרתקת ושובת לב כל כך ואופיינית לאיתן," סיפרה הקצינה נטלי. איתן עבר את המבחנים בהצלחה, התקבל להדרכה בבה"ד 15 וחש כי מצא את מקומו בצבא, כך סיפר. הוא היה חייל מוערך מאוד בעיני מפקדיו ובעיני החיילים שהכירו אותו. עבודתו, מסירותו, אישיותו ואופיו הייחודיים הם שזיכו אותו בהערכה זו.



מילים של ארנון, חבר ומדריך בבה"ד 15 : "ההומור של איתן. הומור מקורי, שנון חכם והכי חשוב מצחיק. כל פעם שהאווירה הייתה בשפל איתן דאג לפתוח בקמפיין של שטויות שאף אחד לא היה יכול להישאר אדיש אליו. כשהוא היה עושה חיקויים, גם האדם אותו חיכה היה בטוח שהוא שומע את עצמו. וכשהוא היה שר, הוא היה יכול למלא את ניצנים ולהשאיר עוד תור בחוץ" ... " איתן בלי ספק היה הבן אדם הכי טוב לב והכי מיוחד שהכרתי ושייצא לי להכיר בעתיד. מוכשר בכל תחום שעוסק בו, יודע ליהנות מהחיים אבל להיות רציני כשצריך, אינטליגנט בצורה יוצאת דופן, לא מזיק לאף אחד בשום מצב, פשוט בן אדם מדהים".

סמל איתן להבי נפל בעת מילוי תפקידו בכ' באב תשס"ו (14.8.2006). בן עשרים היה במותו. הוא השאיר אחריו הורים ואחות המומים וכואבים. איתן נטמן למחרת מותו בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.