אלבום תמונות
"צריך שכל איש יידע וישקול שמטבע בריאתו יחיד הוא בעולם ולעולם איש בחיים לא ידמה לו," כך כתב אהוד גולדל לבת מחזור שלו. בעיני חנה אמו מיטיב המשפט הזה לתאר את בנה: מיוחד ואין דומה לו. אהוד נולד לחנה ויצחק גולדל וגדל בצפת. את לימודיו התיכוניים עשה במדרשיית נועם בפרדס חנה. בשעות הפנאי נהג לבלות בסניף בני עקיבא בצפת, תחילה כחניך ובהמשך כמדריך. בסופי השבוע בהם נשאר במדרשייה, התנדב להדריך בסניף התנועה בכרכור. "מציל המצבים," כינו אותו חניכיו, בזכות תושייתו והפתרונות המקוריים שהמציא. "אהוד אהב לטייל", מספרת אמו, "ואת טיוליו הרבים תיעד במצלמה שהיתה תמיד צמודה אליו". חיבה מיוחדת גילה לאזור הגליל והכיר כל נחל ושביל. התמונות שהותיר אחריו משקפות את האבחנה הדקה והחוש האסתטי המפותח שלו. החיוניות והיצירתיות של אהוד הורגשו מאוד גם בבית הוריו. "הוא היה תמיד האיש הנכון במקום הנכון," מספרת אמו, "ידע היכן נמצא כל דבר ומה צריך לעשות. הדאגה והקשר שלו לשאר בני המשפחה היו משמעותיים מאוד ואהוד היה בעצם לב-לבו של הבית". בינואר 1987 התגייס לחטיבת גולני וכעבור שנה יצא לקורס מש"קי מודיעין. בשנת ה-40 למדינה העניק לו אלוף פיקוד הצפון דאז יוסי פלד תעודת חייל מצטיין של החטיבה. אהוד נהרג בעת מילוי תפקידו בטרם מלאו לו 20. לאחר מותו כתב עליו מפקדו: "הצטיינת בכל אותן תכונות מיוחדות ומופלאות: חברות, חריצות, יוזמה ואחריות בלתי רגילה לכל משימה שהוטלה עליך תוך דבקות אמיתית במטרה". בני משפחתו נושאים עמם את תפיסת עולמו: "אין צורך לחפש עצמנו בעולמות רחוקים ונסתרים. להיות אנחנו, לחפש את עצמנו כאן, בסביבתנו, בכוחות הנפש שלנו".
(כתבת הזכרון לזכרו של אהוד גולדל ז"ל התפרסמה בעיתון "מעריב" ביום 29.4.04 במלאת 16 שנים למותו)