רב"ט פנחס לודבינובסקי ז"ל

כפר סבא. 17.1.61

למ. שלום רב.

הגעתי הביתה לחופשה קצרה (עד מחר בבוקר) ושמחתי למצוא בבית את מכתבך.
הקורס שלי, מסיבות בלתי תלויות בנו, נגמר יומיים לפני הזמן ולכן נאלצנו בשבת להשאר בשדה ולא לצאת לחופשה, בכדי שלא נפסיד חומר. לבסיס חזרנו אתמול, אחרי סדרה מסכמת של כמה ימים. היום היתה שיחת סיכום וחילקו תעודות-גמר וציונים. אם זה מעניין אותך, גמרתי את הקורס בציון ב', ציון שאי אפשר להתבייש בו.
עד כאן היה טוב ויפה. אך כעת מתחילות, כמו שאומרים, הצרות. קבלנו ידיעה מהגדוד שביום רביעי בערב ישנו תרגיל... שימשך שבוע ימים. כמובן שגם השבת, לצערי הגדול, לא נקבל חופשה ולא אוכל לראות את הבנים אחרי שחזרו מהתעסוקה. אאלץ לחכות עוד שבוע ואז רק אקבל חופשה...
...ועוד דבר. אני קצת כועס עליך. הבטחת להעיר אותי ללכת לארוחת-בוקר ושכחת. לא יפה מצדך, נכון? אני מוכרח לגמור, כי השעה 11.30. חזרתי לא מזמן מסרט (לא טוב במיוחד, ה"נערה מגרנדה"). מחר השכם עלי לזוז לגדוד ולהתכונן מבחינה נפשית לתרגיל. אני רוצה עוד להזכיר לך שהבטחת לי משהוא, יותר נכון חייבת לי... לכן אל תשכחי!

שלום רב
מפנחס