אלבום תמונות
בשנת 1929 נולד יצחק בחיפה. עוד בילדותו נכרו עקבות המרץ התוסס במעשיו, הוא השקיע את מרצו הרב בתעלולים ובמעשי שובבות ילדותיים. משגדל הטה את מרצו לאפיקים מעשיים וחיוביים יותר. בהיותו בן 13 שנה הצטרף לשורות הגדנ"ע והיה לחבר פעיל בו.
גמר את ביה"ס העממי בכפר סבא והמשיך בלמוד מקצוע המסגרות והחרטות בביה"ס ע"ש מכס פיין. מיד עם סיימו את חוק לימודים במכס פיין יצא לשנות שרות בעין חרוד.
תיכף עם בואו הוכר כאחראי ומסור ורכש את אמונם של הממונים עליו והעומדים תחת פקוחו. אך כל זה לא ספקהו, לא נתן פורקן מלא לרגשותיו. הוא יצא לאשדות יעקב ואף שם קנה לעצמו בזמן קצר שם טוב בין חברי המשק.
בבואו לאשדות יעקב הצטרף לשורות הפלמ"ח. וכאן מתחילה פרשה חדשה בחייו. יצחק מצא תוכן לחייו בפלמ"ח. חלומו היה ההתיישבות וכאן מצא את הפתח להתגשמות חלומו.
עם הכרזת ה-30 בנובמבר עזב את עבודתו במשק והצטרף להכשרה ועבר להתאמן באפיקים. אך הזמן דחק ולא היתה שהות להתאמן וההכשרה יצאה לקרבות.
טבריה, גשר, צמח, עין זיתון, ביריה, צפת, פלישות לסוריה, לוד, רמלה, לטרון ועוד במקומות רבים אחרים השתתף בקרבות.
בפסח תש"ח כשנמצא על הכנען מנותק מהעולם, רעב ללחם ועיף מבחינה גופנית ונפשית מהקרבות הבלתי פוסקים, כתב לאם: "התגעגעתי אליכם מאד ועז היה רצוני להיסב עמכם לשולחן ולהרגיש את הרגשת החג. אך אין ברירה הזמן מחייב אותנו לותר על הרבה דברים והרבה יותר חשובים".
והוא לא רק דיבר אלא אף קיים. הוא ויתר על הערך היקר ביותר לאדם - החיים. ובט' תמוז תש"ח נפל על משמרתו.
אהוב היה על חבריו ומפקדיו, התבלט כחבר ולוחם בעל אומץ. כולם שהכירו כבדוהו. הוא נפל בתפקיד מפקד כתה קרבית למרות שלא הושלם והודרך בכך. לא מרצון קיבל את תפקידו, הוא רצה להיות ככל אחד אחר, פשוט וחברי, אלא שגישתו האחראית לכל הוכיחה למפקדיו כי הוא ראוי לקבל אחריות והרגשת פקוד. מפקד פלוגתו כותב: "יצחק היה ממיטב הלוחמים הפלוגתי ואחד הבחורים שהיו מסמלים בשבילי את טוהר הנוער הלוחם. ועוד חבר: "דוגמאות חייו, פעולותיו ומסירותו כמפקד לוחם ואדם עובד, מלוים אותנו לקראת המשך המחלמה אותה קידש ביום בו נפל".
בן 19 שנה היה במותו. יהי זכרו ברוך.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח