לאחר שכוחות הלגיון הירדני השתלטו על לטרון, נחסמה הדרך מהשפלה לירושלים. כדי לפתוח את הדרך נערכה סדרת התקפות על לטרון. ההתקפה הראשונה על לטרון, "מבצע בן-נון" שלב א', נכשלה.
ב-30/5/1948 יצאו כוחות צה"ל לתקוף שנית את לטרון, מבצע "בן-נון" שלב ב'. תכנית ההתקפה השניה דמתה בקוויה לתכנית ההתקפה הראשונה. כוח אחד - גדוד שריון שבפלוגת רגלים מחטיבה "שבע" נועד לתקוף ולכבוש את אזור לטרון, בעוד שכוח שני, גדוד מ"גבעתי" ופלוגה מחטיבה "7" נצטווה להשתלט על דיר-איוב ומשלטיה ולהגיע ליאלו, בערפה של לטרון. הפעם הוטל המאמץ העיקרי על חטיבה "7". הוחלט להפעיל בה בעיקר את הגדוד המשוריין 9/שבע. משימתו היתה לכבוש את תחנת המשטרה ואת הכפר לטרון ובו בזמן לנתק את אזור המנזר. מיד לאחר שיכבשו את המשטרה, אמורה היתה פלוגת רגלים להחליף את כוח השריון הכובש. ניתן להתקפה גם סיוע תותחים ומרגמות כבדות. בימים שבין ההתקפה הראשונה והשניה השתלטו יחידות חטיבה "7" על גזרת בית-ג'יז ובית-סוסין.
נמצא שהעורף והאגפים היו עתה מובטחים. לכן יוכל היה הכוח המזרחי - הכוח הרגלי, המורכב מגדוד 2 של "גבעתי" ופלוגה מחטיבה "7", לנוע ישר עד שער הגיא ולהתחיל משם את התקפתו. משימתו היתה לעבור דרך דיר-איוב ולהגיע ליאלו. כוח זה חדר לדיר-איוב ללא התנגדות, אך משעלה למשלט שמצפון-מזרח לכפר, משלט שחולש על יאלו, נתקלו אנשי יחידתו הקדמית, שהיו בלתי מאומנים, באש אויב ובלי לנסות לתפוס את המשלט נסוג כל הכוח לעבר שער-הגיא. בלי לדעת על כשלון הכוחות במזרח יצא הכוח המשוריין לפעולתו במערב.
הכוח המשוריין פעל ב-3 ראשים: האחד לעבר המשטרה, השני - לעבר המנזר, והשלישי - לעבר הכפר לטרון.
בהתפקה על הכפר התקרב צות קרב משוריין מגדוד 9/שבע עד לטווח הסתערות מן הכפר. אך חיל הרגלים, שאמור היה להתסער, לא בא בעקבות המשוריינים. ואילו בהתקפה על המשטרה הצליחו כוחות השריון לפרוץ אל תוך חצר המשטרה, אולם שם נפגעה יחידת החבלנים שלהם בפגזי האויב, שנורו מכיוון עמואס, ולא ניתן לפרוץ לתוך הבנין. שרירי הכוח התוקף חזרו לבסיסם כאשר הכוח המרכזי - הכוח שנע לעבר המנזר - מחפה על נסיגת שני הכוחות שבאגפיו.