עומד אני עוד תחת רישומה של שיחתי האחרונה עם אשר במסכת מקוואות. היה זה עת ישבנו יחד בביתו כשהבאתי לפניו דברי תורה שעסקתי בהם זמן רב, ואשר הי"ד - אף שלא עסק בענינים אלה קודם - שמע, הבהיר, הסביר ויישר את דברי.
עוד אני מביא לחברי דוגמא של אישיות החיה עמנו, העוצרת בקרבה כשרונות עצומים, ישרות וצניעות, נחרדנו לשמועה שאשר נעדר מן הקרבות ברמת הגולן, ולאחר שבועות של דריכות וציפיה, באתנו הידיעה שאשר איננו בין החיים. הוא עלה בסערה השמימה על קידוש השם, עמו ונחלתו.
עברנו יחד תקופת חיים ארוכה במדרשיה בפרדס-חנה, בישיבת מרכז-הרב בירושלים, בישיבה ובהתיישבות בכפר-עציון ובאלון שבות ותקופות של שירות בצבא. ועתה "כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קודר שחותי".
מזה זמן שאני מנסה להגדיר את גודל האבידה ואיני מסוגל. כל שיחה עם חברים מזכירה קו חדש, מאור חדש שלא בא לידי ביטוי עד כה. ערך חייו היה מעולה ועל כן ביטוי העדרו קשה.
היתה לו תפיסה מהירה מעל ומעבר למקובל. זה התבטא בהבנה מהירה בלימוד עצמי. בשעורים היה תופס מיד לאן הדברים מובילים, ובשיחה בכל ענין - אף שלא עסק בו כלל - היה תופס, מבין ומסביר בצורה בהירה. מחשבתו היתה מסודרת. היה עובר ומקיף סוגיות רבות, מבינם במהירות, יודע לסדרם דבר דבור על אופניו. היתה לו תפיסה מקפת, והיקף ידיעתו היה רחב. ידע לברור את העיקר ולהוציא את הטפל, כמעולים שיושבים לפני תלמידי חכמים - מוציא את הקמח וקולט את הסולת. היה מביא לידי ביטוי את מחשבותיו בבהירות ובקיצור, בהסברה ישרה וברורה. כשהיה נושא ונותן בהלכה עם חברים היה מעיין, מסביר ומבהיר בצניעות ללא כל התנשאות. דומה שלא הבין אפילו במה יש להתנשא.
נעים היה לשוחח אתו בדברי תורה ובשיחות חולין. ראיית המציאות בכשרון וביושר היתה מלווה בחן ובצניעות ולכן היתה מקרבת את הדברים ואת אומרם. היתה לו, לאשר, הבנה ושכל ישר בחיי המעשה, הבדלה והבחנה לדעת מה היא דרך ישרה.
בכל פרשת דרכים כשהתלבט בקביעת דרכו ראה את צדדי ספקותיו באופן ריאלי וברור, וכשהחליט על דרכו מילא את החלטתו בעקביות וביסודיות. שמר על מסגרות, אך ידע לסטות מהן כשהיה צורך בכך.
במדרשיה היה בין התלמידים המצטיינים, וכפי שהעידו עליו בותיו - "תלמיד המחכים את רבו". נעים היה לראותו מתמצא בראשונים על הדף בשעת שעור, ומפליא היה לראותו משיב בקצרה, בבהירות ובצלילות, בע"פ ובכתב, על כל שאלה שהתעוררה בלימוד. לפני כל מבחן במתמטיקה היו רבים מבני המחזור באים לחדרו לבקש את עזרתו בפתרון בעיות. בפרק הזמן האחרון במדרשיה, נשא בעול את עניני המחזור, ומילא במסירות, באחריות ובהצלחה את תפקידי ועד המחזור.
בישיבת מרכז-הרב למד בשקידה רבה, שמר בדייקנות על סדרי הישיבה תוך ניצול זמן מירבי, והכל בשקט האופייני לו. עשה והצליח. עלה ונתעלה בתורה וביראת ה'.
היה ממיסדי הישיבה בכפר עציון. תרם מכשרונותיו, רצינותו, עקביותו ודייקנותו לעיצוב דמותה של הישיבה. סדר יומו התחיל עם שחר, לפני התפילה, בלימוד פרשת השבוע, והסתיים אחר חצות בלימוד פרק בתנ"ך. דברי תורה היו שגורים בפיו, בסעודות מצוה ובמפגשים שונים ידע לומר חידוש תורה מתאים ולמצוא את המילה הנכונה.
גם בעת שרותנו הצבאי ידע אשר לתרגם לשפת המעשה את ההלכות שלמד. למדנו אז להעריך את כושרו להעניק בטחון לסביבתו בגישתו לענינים שונים וביכולתו לפתור ספקות המתעוררים. זוכר אני אותו עומד בפני הפלוגה ביום עשרה בטבת, ומסביר את משמעות הצומות, כשמבט של הערכה מופנה אליו מכל שכבות הפלוגה.
במשך שנות הלימוד נקשר יותר ויותר לגוש עציון, ולאחר נישואיו עם בח"ל דינה שתחי', הקים את ביתו באלון שבות.
לכאורה, היה אשר אדם ריאלי וקר, אבל תמיד הרגשנו נעימות סביבו. סבר פניו האיר, ולביתו היה נעים להכנס. הוא ראה את בתו - אורית - בעודה בעריסתה, ולא זכה לראותה צועדת את צעדיה הראשונים, ולצערנו תדע היא על הטוב והיפה שבאביה רק מפי השמועה.
רצונו לא להתפרנס מעיסוק בתורה ונטיתו ללמוד המתמטיקה יצרו אצלו רצון לשלב את לימודי הקודש בישיבה בלימודי המתמטיקה באוניברסיטה, ואמנם כל אשר הוא עושה - ה' מצליח.
עמד בהצלחה במה שרבים ניסו ולא עלתה בידם.
לנגד עיני נצבת דמותו, הליכה זקופה ובטוחה, פנקס קטן בכיס שמאל של חולצתו לרישום חידושים וענינים בקיצור, לוח מנהגי א"י בשקית טליתו. דמות אנושית אשר יש בה הרבה מברכת אלוקים והרבה מיצירה עצמית. נתונים שבחברה נוהגים לראותם כנוגדים זה את זה השתלבו באישיותו בצורה הרמונית. כשרונות מרבים וישרות דרך. עילוי ומסודר. גדול ומעולה. צנוע ושקט.
צר לי עליך אחי, נעמת לי מאוד.
זאב שחור, ישיבת הר עציון