אתמול עוד היה לי סכסוך קטן בבית. סגן מפקד הבסיס גר אצלנו באותה כניסה והוא סיפר להורי שרצו להשאיר אותי בהדרכה (לאחר הקורס), אבל מאחר והתעקשתי לרדת לתעלה, אפשרו לי זאת. אז הם אמרו "אם הם היו שולחים אותך זה אחרת, אבל אם מציעים לך להשאר בהדרכה, אתה מעדיף לרדת לתעלה". אז מה להגיד להם, שזוהי תוצאה מהחינוך שקיבלתי וששם אהיה שלם יותר עם עצמי? אגב ענין התעלה נתפס אצלי לדאבוני בצורה פאטלית לחלוטין. בתקופה שבני נפצע, כתבתי שיר אישי מאוד על התעלה ויש לי אותו בבסיס, אם תרצי אוכל להעתיקו, למענך.
בסיני
בסיני על חוף התעלה
ראיתי גופתי מוטלת
ואין אוספה אל קבר.
שאני מכאן בקשתי
אי אפשר, אי אפשר השיבו
ממילא לא אועיל לכם עוד
אי אפשר, אי אפשר אמרו.
בסיני על חוף התעלה
שסעו פגזים נוספים את גוייתי
ומכים בה בגיל
מה יועיל לכם הרוג בי עוד שאלתי
מה שיותר, מה שיותר השיבו
כולי מרוסק ומבותר
מה שיותר, מה שיותר, אמרו.
בסיני על חוף התעלה
עלתה חיותי בסערה השמימה
אך גם שם התעופפו הרסיסים
לפחות כאן תנו מנוח פניתי,
לשם כך נוצרת השיבו,
לעולם לא אזיק עוד לאיש,
לשם כך נוצרת אמרו.