אלבום תמונות
אבא שלי
הייתי קטנה מדי, רק בת שנה, ולכן אני לא זוכרת דבר. אבל באופן מוזר אני מרגישה שאני מכירה אותו. אני מכירה אותו בעיקר מהאופן שמתנהגים אלי אנשים שיודעים שאני הבת של אבא שלי. אני מרגישה שהוא לא היה סתם עוד אחד שהיה בעולם. הוא השאיר את חותמו בכל מקום שהיה.
כל אדם שהכיר את אבא שלי מיד מפנה אלי רגש של אהבה, ורצון עז לנתינה, אפילו אם לא הכיר אותי קודם, ואפילו אם לא היה מחבריו הקרובים.
באופן מסוים הוא עדיין חי אצל האנשים שהכירו אותו, או אפילו רק נתקלו בו. כל ילד הוא האוצר של ההורים שלו, אבל תמיד הרגשתי שאימא שלי אוהבת אותי יותר ממה שאמהות אחרות אוהבות את הילדים שלהם. תמיד הרגשתי שהיא אוהבת אותי לא רק בגלל שאני הבת שלה, אלא גם בגלל שאני הבת של אבא שלי, ואני מה שנשאר לה ממנו.
כשהייתי קטנה הייתי תמיד מחוזרת ע"י האחים, האחיות, האחיינים והאחייניות של אבא שלי, מי ייקח אותי בחופשות, כולם תמיד רצו אותי אצלם. וכשהייתי אצלם תמיד ניסו להעניק לי כמה שיותר.
כן, גדלתי מוקפת באהבה.
בכל מקום ששומעים שאני הבת של אבא שלי, אני מרגישה שמיד פורסים לי שטיח אדום. רק קומץ מעשרות המפגשים שהיו לי - פעם נקלעתי לשיחה עם ערבי מאיזה כפר באזור ואדי ערה. הוא שאל אותי מאיפה אני, ואמרתי מכפר סבא, ושאני אחיינית של דוד שלי ישוב מהמוסך בכניסה לכפר סבא. הוא ענה לי "אותו אני לא מכיר, אבל הכרתי את אח שלו שהקים את המוסך ונהרג במלחמה", והוסיף שמאוד אהב אותו. עניתי: "אני הבת שלו". ובאותו רגע האיש רצה לתת לי את כל העולם. הוא התרגש בצורה שלא ידעתי מה לעשות. הוא רצה לקחת אותי להכיר אותי למשפחה שלו, שמתברר שכולם הכירו את אבא שלי, לעשות חפלה לכבודי, הוא פשוט רצה לתת לי הכל ולעשות בשבילי הכל. הוא אמר שאבא שלי היה האדם הכי טוב שהוא הכיר. באותו הרגע חשבתי לעצמי שהשלום יכול להתחיל ממפגש חיובי כזה בין שני אנשים מהעמים השונים.
לא מזמן מישהו אמר לי שמשק כנפיים של פרפר בצד השני של העולם, יכול לגרום לסערה כאן.
כשקניתי חיפושית דוד שלמה שלח אותי למוסך ג.ג.ג. ברעננה, ואמר לי להגיד ליוסי שאני גלי, הבת של ציון. ג.ג.ג. זה המוסך הראשון שאבא שלי עבד בו, לפני שפתח עסק משלו. נכנסתי, אמרתי וקיבלתי שירות שאי אפשר לדמיין. כשלא עברתי טסט בגלל שלא היו לי מגני שמש, יוסי נסע מיד להביא לי מגני שמש מביתו.
ממה שאני חשה הוא היה אדם חכם, מוסרי ושלם עם עצמו, עם הרבה אנרגיה חיובית. וכתוצאה מכך כל מי שפגש אותו אהב אותו בדרך זו או אחרת. כי את האהבה והערכה שהייתה אליו מכל מי שהכיר אותו ממשפחה ועד זרים, אני קיבלתי ועודני מקבלת אחרי שהוא נהרג, עד היום.
מפי גלי חכמון - הבת