אלבום תמונות
ציון
אהבה אמיתי וכנה
שלאה לה זכתה
זה היה ממך - ציון
כן כזה היית אתה
מנקודת מבט של חברתה הטובה.
התחיל במפלגת העבודה
שם לאה עבדה
ציון עם ה"רנו" הצהובה
מחכה לה למטה בפינה
ככה זה היה
כמעט כל ערב לאחר עבודתה.
ובסוף החתונה
עם לאה שאהבת כל-כך.
הרבה חוויות, מתנות וטיולים משותפים
פינוק אמיתי.
ידעת לפרגן, להעריך אנשים מסביבך
גם אם הם לא היו תמיד נחמדים איתך.
אתה חוזר מיום עבודה
תמיד עם חיוך ומילה טובה
והריחות של הבישולים
מהמדרגות היו עולים
והיית אומר
זאת רק אשתי
שכל יום מחדש
אותי מפתיעה.
לאה בהיריון
ואתה ממשיך לפנק
ואת בטנה תמיד היית מלטף.
האושר בעיניים וחיוך עד השמיים
מה שביקשה הגיע במהירות אחת ושתיים
אני בצבא ובאה מדי פעם לביקורים
כי הבית שלהם היה כמו ביתי השני.
יושבים על הפוף ומסביב הרבה כריות
שלאה תפרה משמלות צבעוניות.
לאה מנגנת בגיטרה וגם במפוחית
אנו שרים ביחד
ולאה בוחנת מבטים.
כשגלי נולדה יפה ושמנמנה
כל צעצוע שציון ראה, לה קנה
כשגלי את ההליכון לא רצתה
ציון ולאה כל אחד מצד קרא
וגלי כמה צעדים הלכה.
אני לפעמים בתפקיד בייביסיטר
ויותר מכל חברה
ציון קרא לי
שאלתי מה קרה?
קראו לי למילואים, את מבינה?
אני לא רוצה שגלי ולאה יהיו לבד.
עברה שנה והשמחה רבה
ועברו עוד חודשיים
וקורה משהו בינתיים
את כולם מגייסים לצבא
אומרים מלחמה
וכך גם אותי מגייסים
והפעם למילואים.
כך התחילה מלחמת יום הכיפורים
ולאחר מספר ימים
שומעים זה... וזה... וזה....
כבר לא בין החיים
צלצול טלפון את המג"ד מבקשים
מעבר לקו
היה זה זאב גלר ז"ל - ראש העיר.
אמר כמה מילים
שאת משמעותם כבר אפשר היה להבין
ואז שחררו אותי ממילואים
להיות עם גלי ולאה בשבעת הימים
ואני שהייתי אז ב"בלקאאוט" אמיתי
שמרתי על גלי בדרכי שלי
ותמיד היא בליבי
כישרון אמיתי.
וכמעט כל השנים מאז מלחמת יום הכיפורים לאה, גלי ואני מגיעות לטקסים וצועדות יחד לבית העלמין.
וכן עורכים לו בנפרד זיכרון אישי.
רותי בר סלע - חברתה הטובה של לאה אלמנתו.