אלבום תמונות
הזיכרונות שלי מהדוד שלי ציון
גלי, לא הכרת את אבא שלך, רק מהסיפורים, לכן אני רוצה לספר לך מי היה אבא שלך.
הוא היה אדם טוב במיוחד, ישר, שמח, אוהב אנשים ועושה מעל ומעבר למשפחתו ולאנשים הקרובים אליו. נראה לי שאם היה היום בחיים, את היית אומרת שהוא האבא הכי הכי בעולם.
אני זוכרת שפעם הוא בא אלינו לקיבוץ והביא ערימה של מתנות: טלפון אוקי-טוקי לאחים שלי ובובה ענקית לי ועוד פאזלים. המתנות הללו ליוו אותנו עוד שנים אח"כ.
אני זוכרת את אחת השבתות כשבא איתך אלינו לקיבוץ ולקח אותך לרפת בעגלה, רק שניכם.
היינו נוסעים הרבה לכפר סבא, לסבא וסבתא בשיכון ותיקים. אבא שלך היה בא ולוקח אותנו ברכב כדי שלא ניסע באוטובוס. וכשהיינו צריכים לחזור הביתה לעין-חרוד הוא היה "מקפיץ" אותנו במוצאי שבת לבית-ליד כדי לקדם אותנו לכיוון הבית.
רמי אחי ז"ל אהב אותו מאד ובחופשים עבד אצלו עם ישוב ושלמה במוסך. כשאבא שלך נהרג, ישב רמי שעות ארוכות ובכה בקולי קולות ושברון הלב שלו היה גדול. כשראיתי ושמעתי אז את רמי בוכה בקולי קולות, הבנתי עד כמה הוא אהב את הדוד שלנו, אבא שלך- ציון. אני הייתי בגיל הגן, כשהוא נהרג. אמא שלי נסעה לכפר סבא וכמה ימים לא ידעתי מה קרה. הגננת לקחה אותי אליה הביתה אחר הצהריים כדי להעסיק אותי בדברים אחרים.
גלי, את קיבלת ממנו המון, את החום האנושי, את האהבה לאנשים, את האופטימיות והשמחה, את הנתינה שלך לקרובים אליך והאהבה שלך לבני משפחתך. את גם דומה לו חיצונית. החיוך שלך מסגיר שאת הבת שלו ואת יכולה להאמין לי - אבא שלך היה פשוט מלאך.
נאווה בן צבי- בת אחותו-לאה