תא"ל אבי רומנו ז"ל

קורות חיים

אבי נולד בת"א בתאריך 16.3.47, בנם של אליהו ז"ל ואסתר רומנו. שנת לידתו 1947 ובמותו בן 47. אבי, בן נפלא ואח מסור, למד בגמנסיה הרצליה מכיתה א' ועד סיום התיכון. אהב מאוד לקרוא ולעסוק בספורט: כדורגל, כדור-עף, פינג-פונג שולחן וקבוצתו, בה הוא שימש כשוער, זכתה באליפות צה"ל בכדורגל בשנת 1989. אהב מאוד לקרוא והתחביב בו עסק לפני תפקידו האחרון היה הרכבה והפעלת רכבות חשמליות, אותן החל לאסוף משנת 1978, עת למד בקורס קציני שריון מתקדם בפורט-נוקס, קנטאקי.

באוגוסט 1965, עם סיום 12 שנות לימוד בגמנסיה הרצליה בת"א, התגייס אבי לצה"ל, שם שירת כעשרים ותשע שנים. תחילה שרת כחייל בגדוד 79. בפברואר 1967 שרת במסגרת גדוד 9 כקצין וכמפקד מח' נ"ט, לאחר מכן כסמ"פ חרמ"ש ולבסוף כמ"פ מסייעת. בינואר 1972 מונה לק. אג"מ ובתפקיד זה שימש גם במלחמת יום הכיפורים. במאי 1972 נישא לאילנה ובמלחמת יום הכיפורים לחם בסיני וקיבל צל"ש מאלוף פיקוד דרום - האלוף יקותיאל אדם ז"ל. בצל"ש נכתב: "במלחמת יום הכיפורים שימש רס"ן אברהם רומנו כקצין אג"מ חטיבתי. הוא הוביל את החפ"ק תחת אש אויב. במשך כל ימי הלחימה הפעיל את פקודיו בתבונה וביעילות מרביים ונסך בהם ביטחון. במעשיו אלה גילה תושייה, כושר ארגון ודבקות במשימה".

בשנת 1973 נולד בננו הבכור אליק. בנובמבר 1974 מונה אבי לקמ"ב כמפג"ש/ תח"ש וביוני אותה שנה התמנה למג"ד. ב- 1976 נולדה בתנו אלה ובחודש יולי 1976 מונה לס. מפקד מרכז שריון בבאלי"ש. בפברואר 78' יצא לארה"ב כחניך בקורס ק. שריון מתקדם בפורט-נוקס, קנטאקי. עם שובו ארצה, מונה ב- 79' לסמח"ט ובאותה שנה למח"ט, חודשיים לאחר מכן הועלה לדרגת אל"מ. כמח"ט שימש עד דצמבר 1980. בחודש יולי 1982 מונה לק. אג"מ מיל' - עוצבתי ובאוקטובר 1983 לק. אג"מ במפח"ש. במאי 1984 מונה למח"ט 500, תפקיד שהיווה שיא עבורו ואותו אהב מאוד. את מלחמת לבנון עבר בתפקידו כמח"ט.

ביולי 1987 מונה לרמ"ט גי"ש בכיר והועלה לדרגת תא"ל והוא בן 39. במרץ 1989, מונה לתפקיד מ. מרא"מ במנמ"ש וב- 1990 מונה לנספח צה"ל ושליח מער' הבטחון בצ'ילה.

אבי קיבל שלושה עיטורים: מחיל הים, היבשה והקרבינרוס. אלו היו השנים היפות בחיינו: בפעם הראשונה שלוש שנים ביחד, שנים שלוות וללא מתחים פרט למתבקש מאופן העבודה. באוגוסט 93' חזרנו ארצה ואבי החל בחופשת פרישה מצה"ל ולמד באוניברסיטת חיפה לתואר ראשון במדעי המדינה, כשבמקביל החל לעבוד בחברת "סקאל ספורט" כמנכ"ל החברה בשדה התעופה לוד - תפקיד אותו אהב מאוד.

באותה תקופה אבי אושפז בבי"ח עקב מחלת לב ממנה סבל משנת 1986 ואשר לא מנעה ממנו להמשיך ולשרת ביחידת שדה. לאחר הדרדרות במצבו, נפטר אבי בביה"ח ביום י"א בתמוז תשנ"ד (19.6.1994) כתוצאה מדום לב. האיש החייכן, הגבוה ובעל הכתפיים הרחבות, לא הספיק להשתחרר מצה"ל ונקבר בקרית שאול ב- 19.6.94. הותיר אחריו אישה, בן, בת, אם, אח - יצחק ושתי אחיות - יפה ומזל.

אבד לנו בעל, אב, חבר, ידיד ו... האיש הענק בעל חוש ההומור והחיוך המטריף אליו לא נותר לנו אלא להתגעגע עם המון כאב.