ענבל וייס ז"ל

קורות חיים

ענבל, בתם הבכורה של מריאן ואבנר וייס, נולדה בחיפה בי"ד באייר תשל"ט (11.05.1979). אחותם של אביטל, דניאל ועמי. למדה בבית הספר היסודי "הבונים" בקריית ביאליק, בחטיבת ביניים "אורט קריית ביאליק" ובתיכון "אורט השומרון" בזכרון יעקב.

ענבל הייתה תלמידה שקדנית, ובימי התיכון סייעה לתלמידים נזקקים בהכנת שיעורי הבית. הייתה צמאה לדעת בנושאים רבים ומגוונים. מצאה עניין באמנות, במוזיקה ובריקודי עם. מעל לכול הייתה חובבת קריאה מושבעת.

בצבא שירתה כמורה חיילת ביישוב שלומי, שם עבדה עם נוער בהדרכת קורסי מדריכים צעירים ואף עזרה לתלמידים בבית הספר האזורי. באותה תקופה, אחת לשבוע, עבדה ב"בית לוחמי הגטאות", בצוות שעסק בתיעוד החומר ההיסטורי. ענבל הייתה מלאת סיפוק מעבודתה בתקופה זו, ורכשה ידידים חדשים שהעריכו מאוד את אישיותה ותרומתה.

לאחר השירות הצבאי החלה ללמוד לקראת תואר ראשון ב"מכללת עמק יזרעאל", במגמה רב-תחומית בחוג למדעי המדינה. היא גם השתלבה בפרויקט פר"ח, פרויקט בו משמשים סטודנטים כחונכים לתלמידים נזקקים. הלימודים במכללה גרמו לענבל סיפוק רב, והיו עבורה חוויה של ממש. לאור ציוניה הגבוהים היא התקבלה בשנת הלימודים השנייה למסלול מיוחד למצטיינים.

בעת חופשותיה מלימודים, עבדה למחייתה כמזכירה רפואית, ב"מכבי שירותי בריאות" בחיפה, ולאחר מכן בבית החולים "הלל יפה" בחדרה.

ענבל נודעה במעלותיה הטובות ובאופיה הנוח לבריות - חייכנית, שקטה, צנועה, אדיבה ונעימת הליכות כלפי כול. ענבל הייתה "משכמה ומעלה", כדברי כל מכריה – בחורה נאה, תמירה וחמודה, טובת לב שטובת הבריות תמיד הייתה לנגד עיניה. היא אהבה את האדם, והבריות ביקשו את קרבתה.

בערב יום חמישי ט"ו בכסלו תשס"ב (כ"ט בנובמבר 2001), בתום שבוע לימודים נוסף במכללה, ביקשה ענבל לנסוע לבית הוריה לסוף השבוע. היא התקשרה להוריה בשעה 20:30 ותיאמה עמם מפגש בגן שמואל לשעה 21:00, מועד בו היה אמור להגיע האוטובוס בו נסעה, קו מס' 823 מעפולה לתל אביב.

בהגיע האוטובוס לצומת מחנה 80 (צומת פרדס חנה), בשעה 20:55, דקות אחדות לפני שענבל הגיעה למחוז חפצה, הפעיל מחבל מתאבד פלסטינאי, אשר עלה על האוטובוס בתחנה באום אל פחם, מטען נפץ שנשא על עצמו. בפיצוץ נרצחו שלושה בני אדם, בהם ענבל.

ענבל הייתה בשנה ה- 23 לחייה במותה. הותירה הורים, אחות ושני אחים, סבתא וסבא. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בזכרון יעקב.