תפריט נגישות

נועה אורבך ז"ל

נועה אורבך
בת 18 במותה
בת חיה ונפתלי
נולדה בי"ג באדר א' תשמ"ד, 16/2/1984
התגוררה בכפר סבא
נהרגה בפעולת איבה
בד' בניסן תשס"ב, 17/3/2002
מקום אירוע: כפר סבא
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: כפר סבא - נורדאו
הותירה: הורים ושלושה אחים

קורות חיים

נועה, בת חיה ונפתלי, נולדה בכפר סבא בי"ג באדר א' תשמ"ד (16.02.1984). גדלה ברעננה ואחר כך בכפר סבא, אחות צעירה ליניב, עמית ועידו. נועה למדה בבית הספר היסודי "דקל" ובחטיבת הביניים "יהונתן" ברעננה. את לימודי התיכון עשתה בכפר סבא, בתיכון "תל אביב".

נועה נמשכה אחר האמנות מגיל צעיר. היא החלה ללמוד בלט בגיל ארבע, ואהבה מאוד את הקצב, התנועה, המוזיקה ובגדי הריקוד. בגיל שבע החלה לנגן על אורגנית, ומגיל שמונה ועד יומה האחרון "ניהלה רומן", כדברי משפחתה, עם הפסנתר. משלמדה נועה לנגן רכשו הוריה פסנתר, והיא נהגה, בכל פעם שעברה לידו, להתיישב ולפרוט על מיתריו. המוזיקה שפעה ומילאה את הבית חיים – גם הוריה ואחיה ידעו לפרוט על הפסנתר במידה כזו או אחרת, ולא פעם היו יושבים ומנגנים יחד.

נועה ניגנה להפליא, בין אם היו אלה שירי ה"גבעטרון", שירי אביב גפן שכה אהבה, או יצירות קלאסיות. בכל קונצרט של סיום שנה היא הייתה כוכבת ראשית, זו שפותחת את האירוע בנגינה לליווי שירה בציבור, וחותמת את המסיבה בנגינתה "כדי שיישאר טעם טוב".

בתיכון נועה פרחה. סיפרה מורתה דפנה: "נועה הייתה מלכה אמיתית. כשנכנסה לכיתה עצר הכול לרגע, כמו עברה אדווה בחדר. כולנו רצינו לגמוע מאורה, מחיוכה הטוב... תמיד נראה היה שכולם מאוהבים בה. תמיד הדגישה את שם משפחתה: אור - בך... כמה הולם אותה שם זה".

נועה, נערה קורנת שסחפה את כולם בצחוק, בחיבוק ובאהבה, הייתה מוקפת בחברים מבוקר עד לילה. "מיגוון כל כך רחב של חברים שלא תמיד היו מתחברים ביניהם, אבל כל אחד היה מתחבר לנועה", סיפרה אמה, "כל אחד מהם הרגיש וחש שנועה הכי קרובה אליו או אליה, כי זו הייתה גדולתה: לתת לכל אחד ואחת את כל מאת האחוזים של אהבה ותשומת לב. 'עובדת סוציאלית' בנשמתה. אוהבת ונכונה לעזור לכל אחד. להיות שם, בעצב ובשמחה".

נועה אהבה לכתוב. היא הייתה כותבת לעצמה ולחבריה – מחברות שלמות מלאות היו במילים שהוחלפו בזמן השיעורים, בתאריכי אירועים חשובים בחייה ובחיי יקיריה, בבשורות טובות, בהגיגים וברשמים מן העולם. בשורות הכתובות האלו מתועדות שנות התבגרותה – בגד חדש, אהבה חדשה, תספורת חדשה, הורים "נודניקים" ופער הדורות... והרבה הרבה אהבת חיים.

מן הדברים שכתבה נועה: "אני לא מתיימרת לשנות את העולם... אבל אם כל אחד יפנים קצת ומשהו בו טיפה ישתנה – בין אם זו ההתנהגות או קו המחשבה – אז כבר את שלי עשיתי. עוד כמה שנים ילמדו את זה בספרי הסוציולוגיה, יקראו לזה 'התיאוריה האורבכית': אם אני אקרין אנרגיות חיוביות, מן הסתם אני אהיה בן אדם חיובי. השנאה? מיותרת. חשוב לזכור שהיא בעצם לא מובילה לשום דבר. היא מעיקה, מעצבנת, שלילית... לא להסתכל על האחר ולשאוף להיות הוא, תסתכל על עצמך ותגיד תודה, תודה על האנשים שמסביב, החברים, העבודה, המשפחה... אי אפשר לקנא, זה לא בריא... תמיד תהיה אתה! כי מי שאתה – אנשים יאהבו, אם אתה תאהב".

מנהל בית הספר בו למדה נועה בחר לשים על דלת חדרו שלט מעשה ידיה: "להתעצבן פירושו להעניש את עצמך על טפשותם של אחרים".

כתבה חיה, אמה של נועה: "נועה'לה מתקשרת עם עיניים בורקות משמחה, חיוך ענק שמרוח על כל הפנים, דמעה שניגרת בקלות מהעין כתגובה לעוולה כזו או אחרת, וטוהר... התגלמות הטוב והטוהר..."

ביום 16.02.2002 חגגה נועה את יום הולדתה ה- 18, ולא הייתה מאושרת ממנה. לאמה אמרה, שזה יום ההולדת הכי מקסים שהיה לה.

ביום ראשון ד' בניסן תשס"ב (17.03.2002), בשעת צהריים, פתח מחבל פלסטינאי בירי לעבר עוברי אורח ברחוב ששת הימים בכפר סבא, מרחק קצר מתחנת המשטרה ומבית משפט השלום. האזור היה מלא צעירים כמדי יום – רובם תלמידי תיכון מקומיים – ובהם הייתה גם נועה, בדרכה לביתה בתום יום לימודים. מלווה בשני ידידים לספסל הלימודים, ניר ועדי, היא עצרה לרגע במקום לאכול פלאפל, וכשפנתה לדרכה המחבל החל לירות לכל עבר. כתוצאה מהירי נפצעו 20 בני אדם, רובם תלמידים. נועה נרצחה במקום. עדי וניר, שהיו עמה, נפצעו מהירי.

מספר שוטרים, שחשו למקום לשמע קולות הירי, חיסלו את המחבל זמן קצר לאחר מכן.

נועה הייתה בת 18 במותה. הותירה הורים ושלושה אחים. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר סבא.

המחנכת של נועה בכיתה י"ב, אילנה, ספדה לה: "נועה'לה המתוקה, החריפה, השנונה, המצחיקה, העצובה, הקוטרית, הסובלנית, הרחמנית, הביקורתית, הסלחנית, המארגנת, המפרגנת והכסחנית. נועה'לה המסוגרת ומכונסת ונועה'לה האקסטרוורטית והמשתפת ושקופה. נועה'לה הצבעונית, שיש בה מהכול והיא מלאה הפתעות... איך ניתן להיפרד מכל זה וזה רק חלק ממך, ילדה נסיכה מתוקה ומגוונת, עם חיוך מתוק ואור גדול בעיניים".

אלדר, חבר של נועה, כתב: "היית בשבילי משהו מיוחד – היית לי כאחות. אחות שאליה באים כשרע, אחות שבאים אליה כשטוב... אני מתגעגע אלייך, אני רוצה לקבל את החיבוק ממך, אני רוצה לראות את הפנים שכה אהבתי... דבר אחד מרבים אני לוקח במיוחד ממך: את רוח החיים והצחוק".

נפרדה מנועה חברתה שרונה: "נועה, רק תבטיחי לי שלא תשכחי אותי שם, ובבקשה תשמרי עלינו שם למעלה. כי עכשיו אנחנו הכי חשופים בעולם, כי הידיים שלך כבר לא מחבקות אותנו והצחוק שלך כבר לא מצחיק אותנו. העולם ריק בלעדייך".

בן-דוד של נועה הקים אתר אינטרנט לזכרה – gafko.co.il/noa. באתר תמונות שלה, מכתבי פרידה ממנה ושיר הנקרא "שיר עצוב", אותו כתב והקדיש לנועה אביב גפן, שאת שיריו היא מאוד אהבה.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה