משפחות שכולות יקרות, כבוד שר הביטחון, סגן הרמטכ"ל, מפקד חיל הים, קצינים, חיילים ורעים.
אני, חיים, אביו של סג"מ ברק איטקיס זכרונו לברכה. עד לפני שמונה חודשים הייתה משפחתנו כאחת המשפחות. אריאלה רעייתי, ברק, עמיחי ומיטל, כולנו שכנו לחוף מבטחים. ספינתנו המשפחתית הפליגה בביטחה, האופק נראה צלול ומבטיח וחיינו התנהלו על מי מנוחות.
כמשפחה גאה ליווינו את בננו בשרותו הצבאי, עודדנו, תמכנו, שמחנו בהישגיו, בתרומתו ובהגשמתו האישית.
כבמכת ברק - נפל בננו ברק, ובאחת הפכנו אנחנו לחלק ממשפחת השכול.
משפחת השכול - צרוף המילים הייחודי הזה, הישראלי כל כך, שאין לו אח ורע בלשונות העולם.
אחי בני המשפחות השכולות, הורים, אחים, רעיות, בנים וחברות. אני עומד כאן לפניכם באהבה וביראת כבוד וכל רצוני לאמץ את כולכם אל לבבי, לחבקכם, לכאוב אתכם את כאבכם - כאבנו, לזכור את טובי בנינו ובנותינו האהובים, שהיו ואינם.
בנינו, שכה אהבו את הים קשרו אותנו בני המשפחות לעד עם משפחת חיל הים. כשאני בא לתאר את רחשי ליבי מוצא אני עצמי מדבר בדימויים של ים.
אנו, המשפחות השכולות, ספינת חיינו הוטלה אל מים סוערים. גלי ענק אומרים להטביענו, להטילנו למצולות. ואנו כרבי החובלים, במיטב הכשרון והתושיה מנסים לייצב את הספינה, לנווטה אל נמל הבית. כמה קשה השיט נגד הזרם, בים הרוחש סכנות.
אנו חיים בים של געגוע, וכל יום הוא לנו יום זכרון קשה. ימים של שפל וגאות. פעמים אין ספור ביום, מפליגים אנו על כנפי הדמיון ומנסים לחיות חויות יומיות כאילו הבנים נמצאים עמנו, כאן, ורק החבטה העזה בסלעי הים הנוקשים, מחזירה אותנו לספינתנו המיטלטלת בערפל חיינו. ים של דמעות הוא ים חיינו ומכאובינו הפכו גבישים של מלח.
כולנו איבדנו את היקרים לנו ואין לנו נחמה. עלינו לזכור תמיד את כל אלה שבשבילם כבר מאוחר. אלה שנפלו על משמרתם מאז מלחמת העצמאות ועד היום, שבמחיר חייהם הצעירים נבנית המולדת.
חיל הים הוא חיל מודרני ומקצועי המבצע מלאכתו במסירות ובהצלחה. הנהגת החיל, מפקד חיל הים, וסגל הפיקוד, אתם הקברניטים, אתם המגדלור, אתם העוגן הבטוח, עליכם אנו סומכים ומחזקים את ידיכם שתמשיכו במלאכת הקודש כממשיכי דרכם של יקירינו. אנא, שמרו על ילדינו. חובתכם לשמור על הבנים.
בחשכת אסוננו זכינו להכיר אנשים נפלאים, רעים לנשק, חברים שהתגבשו לקבוצת תמיכה ותומכים בנו בשעותינו הקשות. תודתנו הכנה לכם, מפקד החיל, רמ"ח נפגעים, תת אלוף דרורה פאר, לאלוף משנה אלי גמבש, ידידנו היקר, ולסגן אלוף רונן רפאל המג"ד של ברק מקורס הקצינים, לורדה קצינת הנפגעים ולשרון ממשיכת הדרך. תמיכתכם חיונית וחברותכם יקרה ללבנו.
התבין למה? שיר של נתן יונתן.
התבין למה האבות
שיש להם קול נמוך וידים כואבים
מחבקים חיבוק כל כך רך את בנם
ולמה יש טעם מלח גם לדמעות וגם לים
התבין למה אמהות
שיש להן לב בוכה וכתפים רועדות
מביטות מבט של ים אל בנן
ולמה יש טעם מלח גם לדמעות וגם לים
משפחת חיל הים, להתייחד פירושו להיות ביחידות אך גם להיות ביחד. אנחנו איתכם ביחד כמשפחה אחת, נושאים תפילה, שיעשה אלוהים ויעשה האדם, שלא יעמדו עוד הורים לעולם לבכות על קבר ילדם.