#היסטוריה על הדרך 214 # נכתב ע"י נפתלי חן.
הפסקת האש נכנסה לתוקף בה' אב תשע"ד (1 באוגוסט 2014) בשעה 8:00.
בשכונת רפיח בעזה הייתה פזורה הפלוגה של בניה שראל מפקד פלס"ר גבעתי. ההנחיות אמרו שאסור לפתוח באש אלא אם יורים עליך.
המשימה- למצוא מנהרת טרור של חמאס שנמצאת בשטח השכונה.
סביב השעה 9:06 מבחין אחד החיילים במבנה חשוד ועליו אדם מתצפת, בניה פוקד על הכח שלו ללכת להביא אותו, בניה מוביל יחד עם ליאל והדר, והכוח השני מאגף עם שמעון, צ'ץ וג'וני.
שמעון מספר שכמה שניות לאחר מכן הוא שומע יריות- ואת בניה שראל צועק- היי, תגיעו! פיצוצים! יריות! ומישהו נאנק מכאב..
מפקד הצוות יאיר אלקלעי היה הראשון שהגיע למקום יחד עם צוות הלוחמים שלו. המחזה שנגלה לעיניו היה קשה.
בניה שראל מפקדו הרוג, ולידו שוכב הרוג גם כן ליאל גדעוני.
כמה דקות לאחר מכן יגיע למקום הסגן של בניה- איתן פונד. איתן מבין מיד שמישהו חסר-הדר גולדין.
לכבודו ולזכרו של בניה אני מתרגש לצרף לכאן דברים שכתב היום יצחק, אחיו הקטן של בניה. דברים אותם הוא הקריא בעליה לקברו וקיבלתי מהמשפחה:
"בניה, כשנפלת הייתי רק בכיתה ט', בן זקונים למשפחה ענפה, מתבגר בתחילת חייו ואתה בן 27, מפקד פלס"ר גבעתי מאורס, שבועיים לפני חתונה.
אני ממשיך להכיר אותך גם אחרי שנפלת. כמעט בכל תחנה שאני עובר בה בחיים אני נזכר בך.
ביחוד עכשיו בצבא, אני זוכה להכיר חלק חדש בך, פתאום הדילמות שניצבת מולם פוגשות אותי וככל שעובר הזמן אני מבין איזה אדם גדול היית. מסלול חייך היה רצוף מכשולים, אכזבות, כישלונות, והחמצות. שום דבר לא עברת בקלות. אני חושב שזה אולי הדבר הכי גדול בך - היכולת הזאת להמשיך קדימה ולא לוותר לעצמך, למרות הקשיים והכישלונות תמיד המשכת לדהור קדימה, לא לוותר!
את תפקידך הראשון כמפק"צ עשית כמ"מ בגדוד, רחוק שנות אור מהתפקיד שחלמת עליו.
באמצע התפקיד כתבת לעצמך "עד כאן נכשלתי בתפקיד. עשיתי את המקסימום! השקעתי. לא ישנתי לילות. הקדשתי זמן מחשבה וכסף למחלקה... ובכל זאת נכשלתי! איך?
איך שבט של חניכים בבני עקיבא הצלחתי לחנך ולהוביל בצורה טובה יותר ממחלקה בצה"ל?!
מרגיש כאלו חסר לי איזה מרכיב לאישיות שלי שבגללו אני לא מצליח... איזה שהוא משהו בחשיבה, בצורת ההתנהגות, בדרישות, בדיבור שלא טוב... איזה שהוא קצר בתקשורת! אני מנסה לשנות גישה, מנסה להיות חכם ולא צודק. לא להתנצח עם חיילים. להיות מעורב יותר, לתפוס אנשים לשיחות אישיות...למתן את התגובות שלי.
אני בטוח שאני אצליח! לא חושש ללמוד מטעויות ולהמשיך הלאה. "לך ויהיה ה' עימך" אני עושה זאת משליחות - אני אצליח"
בניה, מרגיש את העוצמות שלך איתי בכל נפילה וקימה. אתה נותן לי כח לדהור קדימה.
מתגעגע
יצחק"
השבוע לפני 7 שנים אירע האירוע ברפיח בו נקטפו מאיתנו מטובי בנינו.
בימים אלו, בואו נבטיח לעצמנו לעשות את המעבר, מעבר לכל מה שאנחנו עושים בדרך כלל. למשפחה שלנו, לחברים שלנו, לעם שלנו, למדינה שלנו.
יהי זכרם ברוך.
נפתלי חן - הרצאות וסיורים