טוראי דוד וובר ז"ל

קורות חיים

בן יחיד לאביו מרדכי ולאמו הניה. נולד ב-22.1.1926 במסטריה-פונטה שברומניה.

בימי מלחמת-העולם השניה לחם לצדם של הפרטיזנים בתחומי אוקראינה נגד חילות הנאצים ואף נפצע פעמים אחדות. היה נוהג לומר: "למות כדאי רק בעד המולדת". ואמנם שאף בכל לבו להגיע פעם לארץ-ישראל. סיים 7 כיתות של בית-ספר עממי, ואחר-כך עבד שבע שנים בנגרות. יצא בשלום מזוועות מלחמת-העולם ויצא ב"נתיב הבריחה" לזלצבורג שבאוסטריה. הצטרף ל"עקורים" המצפים להמשכת דרכם לארץ כיסופם ושם התגייס לאצ"ל והתכונן להתאמן למלחמה למען שחרור הארץ.

ביוני 1948 עלה ארצה באניה "אלטלנה" והצליח להגיע חי ושלם בגופו לחוף מדינת ישראל ומיד התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". אחרי זמן קצר התחיל משתתף בקרבות על גבול השרון ו"המשולש".

לאמו ולאחיותיו, שהגיעו ארצה בדרכים אחרות, היה מספר בפגישותיו הנדירות עמהן, שהוא רק מתאמן, לבל תחרדנה לגורלו. באחת הפגישות, כשחיצוניותו הפרועה העידה על השתתפותו בקרב ממש, התנצל בטענה כי התנדב להילחם כדי "שלאמו ולאחיותיו תהיה אדמה משלהן..."

בראשית נובמבר הועברה החטיבה לדרום ונערכה סביב "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. במסגרת מבצע "חורב" נערך מבצע "חיסול" נגד הכיס.

ב-28.12.1948 תקפו כוחות החטיבה את עיראק אל-מנשיה, אך ללא הצלחה. בקרב זה נפצע, הובא לבית-חולים ברחובות וכעבור יומיים, ביום כ"ח בכסלו תש"ט (30.12.1948), מת מפצעיו. דויד הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.