טוראי צבי צביקה פולנדר ז"ל

כך כתב צביקה להוריו:

...רק היום הייתי אתכם, אבל מכריחים אותנו לכתוב. אני יושב וכותב על פח-אשפה ליד המנורה במרכז המחנה, עם עוד 30-20 חבר'ה. יושבים מסביב למנורה וכותבים. יש לי 30 דקות לכתוב ולסדר את הדברים.
אני עכשיו אחרי ארוחת ערב, השעה היא 9.45. לפני הארוחה היה לנו מסע מזורז של 4 קילומטר - על הדף, אבל במציאות זה היה פי שניים לפחות. רצנו כל הדרך והיה קשה מאוד. לאחר המסע היה מסדר והמ"מ, שהוא הקצין, קרא לי לצאת מהמסדר ולעמוד לפני כולם. הוא אמר שהצטיינתי במסע, שאחרים יכולים לקחת דוגמא. היה מסע קשה מאוד. אני עוד עזרתי לכולם. אני עייף - מת ולכן אני חייב לסיים. אז להתראות,

צביקה.