היום 1 באפריל, אני שוקע בהרהורים: איזה מתיחה להמציא . פתאום ! צץ לי רעיון - להמציא שגיליתי פצצה בחטיבה. הלכתי לראות אם חיש משהו בחטיבה כמו פצצה, פתאום ראיתי תיק שחור מסתתר על יד השיחים, דבוק קצת לקיר החטיבה. מיד הלכתי לביתי, וחייגתי - 100.
-"הלו, כאן משטרה?" שאלתי.
- ""כן. " ענו לי.
-"אמרתי להם: "גיליתי ה...ה...פצצה !"
-"מה ? פצצה?"
-"כן, פצצה."
-"מאיפה אתה מדבר?"
-"אני , מהבית שלי"
-"איפה זה הבית שלך?"
-"איפה שאני ישן"
-"איפה אתה ישן ?" שמעתי קול מרוגז.
-"בחדר שלי בביתי"
-"אבל באיזה רחוב אתה גר?"
-"ברחוב הגליל 44 , הפצצה בחטיבה שלי ברחוב תל - חי 70".
שמעתי נקישה מהירה, נשמתי לרווחה, פתאום נזכרתי שזו הייתה סתם מתיחה, ואם הייתי אומר לפני כן, היו סולחים לי. כמעט פרצתי בבכי כשבאו כל הניידות של משטרת כפר - סבא. הם חשבו שכבר גילו מחבלים. חבלן המשטרה קפץ מהג'יפ ושאל: "איפה הפצצה? "הוא גרר אותי ולא נתן לי לדבר, אז הלכתי והגעתי לתיק "המתיחה". חבלן המשטרה אמר לי "לעוף" מהר, אז אני "עפתי" בטיל, שלא לחטוף מנה על המתיחה. פתאום! שמעתי: "איפה הילד הזה? איפה?" אמרתי : "אני כאן". הסרתי את מכסה פח האשפה מעלי, ואמרתי: "אני מקבל את העונש בכל חומרתו, אבל אני מתחנן לפניכם לא תעשו לי ספור מזה". חבלן המשטרה אמר: "על מה אתה מדבר ? נו, בטח אתה מתרגש מגילוי הפצצה".
פתאום, אורו עיני, כי הבנתי שמצאתי פצצה באמת ולא כמתיחה.