אלבום תמונות
לאוהד:
חלפו 3 שנים. ואני טרם מעקלת, איך בשנים היפות של חייך נפרדת מאיתנו. רגע אחד לפני תחילת החיים האזרחיים, היציאה לחופש ולהגשמת כל חלומותיך, בדיוק ברגע השיא ירד המסך וההצגה נגמרה.
אך הקהל לא הלך, ולמרות שאנו יודעים שלא תחזור אנו מקוים לכך בכל פעם מחדש. יש מי שהיה להם בן, מי שהכיר אותך כאחח, כשכן, ואותי שהיתה לי הזכות להכיר אותך כחבר. כמו שרק אתה ידעת להיות עבורי ועבור אנשים נוספים ורבים כאן.
נפגשנו לראשונה באקסטרני של כפר סבא. ישבנו יחד באותו ספסל, הקשר הטוב בינינו הפריע אז אפילו לחלק מהמורים. אך שנינו יודעים שיצאו מזה גם הרבה דברים טובים.
אני זוכרת שהיינו לומדים יחד למבחנים, תמיד היתה לך דרך קצרה, פשוטה, ולעיתים מצחיקה להסביר דברים אפילו קשים ומסובכים.
לעולם לא נהגתי לשמור מכתבים אך לימים גיליתי שרבים מאלה שכתבת לי בתיכון נשארו לי למזכרת נצח ממך.
פעם הגעת אלי אחרי הבסיס עם המדים והייתי כל כך גאה בך לא פחות ממה שאתה היית גאה בעצמך. באותו ביקור הראתי לך את המכתבים ואמרת לי תשמרי אותם למזכרת.
אוהד, לכל אחד מאיתנו הזיכרונות והחויות הפרטיות שלו איתך.
אך כולנו זוכרים את אור עינך, חיוך השובב והבישני כאחד, חוכמתך ואהבתך לטבע, לאנשים ולכל דבר שנתנו לך החיים.
כשהיינו בתיכון קראתי לך פרח כחול, כי מיוחדים ויפים הם, בדיוק כפי שאתה היית יפה ומיוחד.
כך זה אלוהים בחר אותך, היפה, המלאך שישמור עלינו כאן לזמן קצר. וצירף אותך לסיירת מלאכים הטובה בעולם.
יהי זכרך ברוך.
מתגעגעת,
שירה.