פרח טיס שמשון בן אריה ז"ל

קשה לכתוב כשהכל עדיין טרי כל כך,

בלתי נתפס

והמילים, מילים הן כלי כל כך דל להביע רגשות שאף הם כל כך לא ברורים עכשיו.

התכונה הבולטת כפי שמצטיירת בזכרון היא העדינות,

עדין בגוף, בנפש בכל וגם במשחק כדורגל היה עדין.

שמשון היה שקט נחבא אל הכלים, סגור ומופנם

כקשה היה לדעת מה מתרחש בתוכו.

בעולמו הפנימי, בעצם לא שתף את הסובבים אותו, לא בטוב ולא ברע.

שמשון היה שותף בחברה, אם כי לא מנהיג ונושא ומזיז דברים.

העדינות והשקט שלו היו אהודים על כולנו ואפילו עם הקשים שביננו הסתדר תמיד בטוב.

ננסה להמשיך בדרך ששמשון כה רצה ללכת בה.