תפריט נגישות

רב"ט יוסף נצר וולברג ז"ל

יוסף נצר
בן 21 בנפלו
בן גניה וחיים
נולד ברוסיה - ריגה
בז' בניסן תש"ז, 28/3/1947
התגורר בשריד
התגייס ב-נובמבר 1965
שרת בחיל הים
יחידה: אח"י דקר
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ט בטבת תשכ"ח, 30/1/1968
מקום נפילה: צוללת אח"י דקר
באזור האגן המזרחי של ים התיכון
הונצח בירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים

קורות חיים

בן חיים וגניה. נולד ביום ז' בניסן תש"ז (28.3.1947) בריגה אשר ברוסיה. בגיל שבעה חדשים עברה המשפחה לוילנה ובה ישבה עשר שנים בתנאים קשים. כילד קטן הצטיין בעירנותו ובפיקחותו.

בבית-הספר החל לסבול מגילויי אנטישמיות. לעתים הגיע הביתה במרוצה מבית-הספר וסיפר על התנפלויות ילדי הגויים על הילדים היהודים כשהן מלוות קריאות גנאי (ז'יד).

ייתכן שעוד באותה התקופה התפתחה בתת-הכרתו אהבה לעמו ולארצו. באפריל 1957 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בקרית-חיים. יוסף החל ללמוד בבית-הספר "להגשמה" וסיים את לימודיו היסודיים ב"נתיבים". עד מהרה נקלט והיה מקובל בחברה החדשה.

יוסף היה בן י"ד כאשר נתייתם מאביו והאסון השפיע עליו בצורה קשה מאד גם מבחינה גופנית וגם מבחינה נפשית. מילד עליז ושובב הפך להיות נער רציני ומסוגר. אמו רצתה שהוא ימשיך בלימודיו כדי שעתידו יהיה מובטח; לכן רשמה אותו בבית-ספר מקצועי.

אולם כעבור שנה עזב את בית-הספר בעיר כי הוא נמשך לחיי-הקיבוץ. בימי-החופש נהג לצאת למחנות-עבודה עם חבריו לתנועת "השומר הצעיר" והחליט שחיי-הקיבוץ הם עתידו בחיים.

יוסף התקבל בקיבוץ שריד ושהה במקום עד לגיוסו לצה"ל בנובמבר 1965. הוא שירת בחיל-הים בקומנדו הימי ולאחר שנת-שירות התנדב לשרת בצוללות. בינואר 1967 הוסמך כצוללן והיה מסור ואחראי בתפקידו לעבודתו ולשירותו. על כך זכה להערכת-מפקדיו והיה אהוד על כל מי שהכיר אותו.

לאחר תקופה קצרה נסע לאנגליה עם חבריו למחזור וצורף לצוות "דקר". שם שהה מעט יותר משנה ומכתביו מאותה תקופה מעידים עד כמה התגעגע לביתו ולארצו. במיוחד הצטער שלא לקח חלק במלחמת ששת הימים והוא חיכה בקוצר-רוח ליום בו יחזור לארץ ויראה במו עיניו את גודל הנצחון. אך הוא לא זכה לכך, כי בשוב הצוללת לנמל-הבית, בהיותה בנתיב-הים שבין גיברלטר לחיפה, נותק הקשר עמה ושוב לא נתחדש; זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של יוסף, בשעת מילוי תפקידו עם שאר הצוות, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968).

מכיון שיוסף נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת-זכרון באנדרטה לזכר אנשי-"דקר" בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

מפקד חיל-הים כתב בין השאר לאמו וציין את בנה כבעל מקצוע מעולה, אדם שקט ובעל רוח של ענוותנות.

לפני 21 שנה נפטרה האם גניה בצער רב על אובדן בנה.

בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר' " הובאה תמונתו ועל ידי כך הונצח שמו. בספר הזכרון "האילנות שנגדעו" לבני קרית-חיים שנפלו במערכה הובאו תולדותיו וכמה מכתבים משלו.



הצוללת אח"י "דקר" נמצאה ביום שישי י"ג בסיון תשנ"ט 28.5.1999 בים התיכון.

באתר: 41 33 צפון 43 29 מזרח, בעומק 2900 מטר.

זמן טביעה משוער: 25 ינואר 1968- כ"ה בטבת תשכ"ח לפנות בוקר.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה