סמ"ר דיויד סולומונוב ז"ל

קורות חיים

בן אוולין ומרדכי, נולד ב-י"א אדר תשמ"ב 6.3.1982 בפיטסבורג, פנסילבניה שבארה"ב.

דיויד למד בביה"ס היסודי 'סולומון שכטר' בפיטסבורג והשתתף בחוגי דרמה ובייסבול.

בהיותו בן 12 עלתה המשפחה ארצה ובנתה את ביתה בכפר סבא. דיויד המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים 'בר-לב' וסיימם בבית הספר התיכון 'כצנלסון' במגמת תקשורת, תוך שהוא לוקח חלק פעיל בעשיית סרטים, מלאכה שדורשת עבודת צוות, שבה הצטיין.

דיויד היה טיפוס חברותי מאוד ותמיד היה מוקף חברים. הוא היה חבר טוב ודואג והפך לבן משפחה בבתי חבריו. מגיל 15 החל מתאמן בקפוארה, השתתף בכנסים עולמיים ואף התנדב לאמן ילדים בצומת סירקין שבפתח תקוה. הוא אהב מאוד בע"ח ונהג לאסוף כלבים וחתולים עזובים ולטפל בהם. בגילאים 13-16 התנדב דיויד במרפאה לחיות מחמד של ד"ר משה רפלוביץ בכפר סבא. דיויד היה בן משפחה מסור ביותר, ודאג לשמור על קשר חם ורצוף עם סבתו מצד אביו ולבקר אצלה מדי שבוע. עקב גירושי הוריו, הוא התגורר עם אימו אך תמיד שמר על קשר עם אביו ואחותו מנישואיו הראשונים של אביו, מרב, ונהג לנסוע לעיתים קרובות ככל שיכול היה לביקור אצל אחיו מייקל, דודותיו: אוה ואיילין ובני דודותיו: רבקה ואלכס בארה"ב.

אימו מספרת: "לדיויד היה חוש אחריות מפותח כלפי המשפחה והחברים. הלימודים לא היו בראש מעיניו אבל במה שהתעניין הצליח, כמו למשל במגמת תקשורת. הוא לימד קפוארה והיה מורה נפלא לפי דברי תלמידיו, הוא אהב ללמד ונהנה מהצלחתם. יחסיו עם תלמידיו היו קרובים, הוא היה סבלני ואיכפתי. אותם היחסים היו גם בינו לבין החיילים הצעירים, הטירונים, שהיו איתו בבסיס. הוא תמיד עודד אנשים להיות אופטימיים והצחוק שלו היה מדבק. למרות שלפעמים התווכחנו דיויד לקח על עצמו תמיד לדאוג לי ולהגן עליי, ולכן -כך אני חושבת-הוא לא סיפר לי בדיוק מה הוא עשה בצבא...ייתכן שבגלל הגירושין דיויד לקח על עצמו אחריות כזאת לשמור עליי והקפיד לשמור על יחסים שווים, עד כמה שניתן, עם אביו ואיתי".

בנובמבר 2000 התגייס דיויד לצה"ל ושירת בגדוד 13 בחטיבת גולני, בפלוגה המסייעת במחלקת הבארט. דיויד היה חייל מצטיין, אחראי ובעל כושר מנהיגות, ומפקדיו ביקשו להוציאו לקורס מפקדים. אולם דיויד שאף להיות צלף ולכן התעקש ויצא לקורס צלפים. בפלוגה שירת במחלקת חבלה ולאחר זמן קצר עבר את בוחן הותיקות. הפלוגה שירתה בג'נין, עזה, חברון ומטולה. דיויד היה חייל מצטיין ואחראי וחבר מצוין, שהטה אוזן קשבת לכל נזקק. אלה, בצירוף הניסיון והיכולת הלמידה הגבוהה, הקנו לו מעמד מיוחד בפלוגה. דויד היה אהוד על כולם ולא פעם עזר בפיתרון בעיות ומתן עצות. למרות שלא הוסמך רשמית לפיקוד, קיבל לעיתים תפקידי פיקוד ולבסוף, כשהוחלט לפתוח כיתת תצפיתנים חדשה, הוצב דיויד בראשה, עובדה שדרשה ממנו ללמוד דברים שלא נוסו בעבר. מלבד רצינותו המקצועית, דיויד דאג תמיד להצחיק את סובביו, ומעולם לא החמיץ הזדמנות לעשות רעש ולשיר בפלוגה.

לקראת סוף שירותו ביקש דיויד לצאת ללימודים להשלמת בגרויות, וכך נהג לצאת באמצע השבוע ולחזור בסוף השבוע לצבא. ביום י' בתשרי תשס"ד, 6.10.2003, נפל סמ"ר דיויד סולומונוב בפעילות מבצעית באזור גבול לבנון. ביום כיפור דיויד התנדב כמנהגו להחליף חייל שרצה להתפלל. במארב גילה דיויד חוליית צלפים שהתמקמה בצד הלבנוני ודילג לשיח סמוך כדי לקבל ראות טובה יותר. בעשותו זאת הבחינו בו המחבלים ופתחו עליו באש. בכך מנע דיויד ירי על העמדה שבה ישבו שאר חבריו. בן 21 היה בנופלו, הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו הורים, אח -מייקל ואחות-מרב.

"יהי זכרו ברוך"