רב"ט יעקב ''קוקו'' בריא ז"ל

קורות חיים

בן ראובן וחנה. נולד ביום כ"א בכסלו תשט"ו (16.12.1954) בהוד-השרון. הוא למד בבית הספר היסודי בהוד-השרון. המשיך וסיים את לימודיו התיכוניים, במגמה ריאלית ביולוגית. טוב לב, נבון ורגיש, חבר טוב ומוכן תמיד לעזור לזולת. כבר מילדותו התעניין ברפואה, במבנה גופו של האדם ובמחלות התוקפות אותו. שעות ארוכות היה מקדיש לקריאת ספרים העוסקים בתחום זה ושאף תמיד ללמוד ולדעת יותר. התעמקותו בתחום זה לא הפריעה לו להיות פעיל בתנועת נוער, ליטול חלק בארגון אירועים חברתיים ולעסוק בספורט. כל ימיו היה בן מסור ונאמן להוריו והשתדל לעזור להם ככל יכולתו.

יעקב גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1973 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חובשים קרביים בהצלחה רבה, הוצב למפקדת חטיבה ומילא תפקיד של חובש. הוא נטל חלק במלחמת יום-הכיפורים והוענק לו 'אות מלחמת יום-הכיפורים'. באפריל 1974 השתלם בקורס צניחה וחזר ליחידתו. כעבור זמן קצר הועבר לפלוגת סיור של החטיבה ושימש בה כלוחם חי"ר וחובש קרבי. יעקב היה אהוב על חבריו ליחידה ועל מפקדיו. הם העריכו אותו בזכות היותו אדם ישר וחבר טוב, שהיה מוכן תמיד לעשות למען אחרים על חשבון זמנו ונוחותו. מפקדיו ראו בו חייל טוב ושלחו אותו להשתלמות בקורס מ"כים, ועם סיומו, ביום 8.5.1975, הוענקה לו דרגת רב-טוראי.

ביום י"ב בסיוון תשל"ה (21.5.1975) נפל יעקב בעת מילוי תפקידו באזור רמת-הגולן. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין האזרחי שברמות השבים. השאיר אחריו הורים ואחות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "לא אוכל לנחם. אין ניחומים. כולנו אהבנו את יעקב, מפקדים וחיילים. חייל טוב היה, אדם טוב, תמיד מוכן לעזור ותמיד יודע איך. חיוכו, דיבורו השקט, יכולתו האישית, תנועת ידו המוכרת להשיב את משקפיו למקומם בעת טיפול בפצוע, כל אלה ודברים רבים אחרים לא יישכחו מאתנו".