טוראי אבינעם מיודובסקי ז"ל

קורות חיים

בן גרשון וצרנה. נולד ביום כ"א בשבט תש"ה (4.2.1945) בכפר סבא - והימים אז היו ימי סוף מלחמת העולם השנייה כשהעם בגולה נלחם על קיומו הפיסי והעם היושב בציון נלחם על זכויותיו הלאומיות באותם הימים.

בימי ילדותו ספג הילד את האווירה של ההכרה הלאומית ששררה בכפר סבא שהיתה במערכות ההגנה ושקקה חיי עבודה חקלאית. את לימודיו היסודיים סיים שם בבית הספר על-שם אוסישקין, המשיך בלימודי מסגרות בבית ספר המקצועי "אורט" ומשלא מצא את סיפוקו בכך עבר ללמוד הנהלת חשבונות בתל אביב.

היה חבר תנועת "הנוער העובד והלומד". כאשר סיים את לימודיו יצא להכשרה צעירה בקיבוץ יפתח שבגליל העליון כדי שיוכל להסתפח לחבריו בבוא מועד הגיוס לצה"ל.

היה חובב גדול של ספורט הכדור למינהו, שחמטאי מעולה ונוטה לעבודות ציבוריות, ביחוד כאשר הגיעו תנועות הנוער למשקו והוא היה המקשר בינהם.

היה גם חובב רדיו, היה מפרק אותו ומרכיבו שוב ואוהב להאזין לצליליו. מטבעו היה עליז ושמח, חם לבב ופיו מלא בדיחות לשמח את כל שבקרבתו. אהב לשחק עם ילדי המשק.

כאשר הגיע יום גיוסו לצה"ל ביולי 1963 שירת במסגרת נח"ל יחד עם חבריו לגרעין ("שניר"). עבר את כל שלבי האימונים ולאחר מכן קורס מרגמות ואימון מתקדם ואז הצטרף לשירות הצנחנים וקיבל כנפי צניחה.

בקיבוץ אפיקים קיבל את הכשרתו החקלאית כעובד במטע הבננות וכשהגיע להיאחזות בנח"ל גרופית שבערבה שמש כמרכז הקניות שם. בתפקיד זה הצליח מאד כי הוא דרש מגע עם אנשים רבים ושונים ובביצועו נדרשו אורך רוח וסבלנות - תכונות שהיו באבינועם.

כאשר נסתימה תקופת ההכשרה הצבאית הגיע אל המנוחה והנחלה בקבוץ יפתח אשר כה אהב והיה לחבר המשק. בעבודתו שם במספר ענפים גילה מסירות, נכונות לעזור בכל תפקיד ויחסו לחברים שעבדו בכפיפות ועל כך אהבוהו חבריו והעריכוהו.

מטבעו היה נחבא אל הכלים אך במשך הזמן התבלט באופיו הטוב והשקט. רגשני היה והירבה לעודד את הוריו אשר דאגו והתגעגעו לו.

כאשר הגיעה לשיאה המתיחות בגבולות שלפני מלחמת ששת הימים נקרא אבינועם לדגל בחיל הצנחנים ובקרב על שחרור ירושלים העתיקה נפצע, זה היה ביום השני לקרבות, וששה ימים לאחר מכן, בערוב יום ד' בסיון תשכ"ז (12.6.1967) מת מפצעיו.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר סבא.

חוברת לזכרו הוצאה לאור והיא נושאת את שמו.

בספר "בדרכם", שבהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו, הובא מדברי חברים עליו.

גם בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.