סג"מ דב ברלה גינזבורג ז"ל

קורות חיים

דב, בן חיה ושמואל, נולד ביום י"א באייר תרצ"ג (7.5.1933) בוילנה שבפולין. סיים את לימודיו בבית-ספר מקצועי של אורט בגרמניה. היה בין מעפילי "אלטלנה" בשנת 1948 במסגרת עליית הנוער. שנה אחת התגורר בתל-יוסף ולאחר מכן התגורר בגליל ים. התגייס לצה"ל שלושה חדשים לפני שהגיע לגיל הגיוס.

הוריו, פליטי מחנות ברוסיה שעברו את גרמניה והגיעו לארצות-הברית בשנת 1951, שלחו לו את התעודות הדרושות כדי שיבוא אליהם, אך הוא סירב לגעת בהן באמרו: "אם אסע לאמריקה ישלחוני לקוריאה ושם אהרג. אם ליהרג, מוטב למען המולדת מאשר באיזו ארץ זרה".

אחרי גמרו את שירותו בצה"ל הצטרף לצבא הקבע, יצא לקורסים שונים של קצינים וצנחנים ולבסוף הגיע לדרגת סגן משנה.

אהב את הנגב ונשא את נפשו להתקשר עם אחד הקיבוצים בו. עשה ימים רבים בערבה בהדרכת טירונים בעבודה ובתרגילי קרב. בבטחון ובשקט היה נותן את פקודותיו ואנשיו היו אומרים לא פעם: "אחרי דוב אנו מוכנים ללכת תמיד".

ביום י"ז בתמוז תשי"ג (30.6.1953), בשעת אימונים גילה גבורה עילאית. כדי למנוע קרבנות בקרב פקודיו, הטיל עצמו על רימון שעמד להתפוצץ וכך מצא את מותו.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנתניה.