קורות חיים
יעקב, בן שרה וחיים, נולד בגרבוב שבפולין בכ"ו בכסלו, חנוכה תרס"ד (15.12.1903). אח ליוסף, דוד וצבי. הוא למד בחדר, ומשבגר עבד בעסק המשפחתי.
בהיותו ציוני נלהב עבר הכשרה לעלייה לארץ ישראל במחנה של פועלי אגודת ישראל. יעקב נישא לטובה והם עלו לארץ בינואר 1936 והתישבו בתל-אשר, אזור פרדסים בין כפר סבא לקלקיליה, שם עבד יעקב כמנהל הפרדס שהיה שייך לתושבי חוץ.
לזוג נולדה הבת שרה, והמשפחה הצעירה עברה בתל-אשר המבודד והסמוך לגבול ירדן את תקופת המאורעות, מלחמת העצמאות והקמת המדינה. רק בתחילת שנות ה- 60' עברו לגור בכפר סבא.
יעקב היה איש משפחה מסור, אדם דתי שאסף כתבי קודש - משניות, תלמוד ומאמרים שונים. אחרי מלחמת העולם השנייה נודע ליעקב כי ניספו בשואה כל בני משפחתו שנותרו בפולין.
ביום רביעי י"א באלול תשכ"ח (04.09.1968) בצהריים אירעו 3 פיצוצי מטענים בתחנה המרכזית (הישנה) וליד קולנוע מרכז בתל אביב. נפצעו רבים ונהרג יעקב גולומב, שעמד ברציף 5 ליד תחנת קו 51. הוא היה בתל אביב כדי לפגוש את מעסיקו בעניני הפרדסים, ונהרג כשהיה בדרכו חזרה לכפר סבא.
יעקב היה בן 65 במותו, הותיר אישה, בת ונכד. הובא למנוחות בבית העלמין בכפר סבא.
משפחתו של יעקב תרמה את אוסף כתבי הקודש שלו לבית הכנסת בו התפלל בכפר סבא.
שנה ויום אחרי הרצחו של יעקב נולד לבתו בן, ונקרא על שמו - יעקב.