רס"ר אברהם ארד אקסלרוד ז"ל

קורות חיים

אברהם (אבי), בן קלרה ושמואל, נולד ביום ט"ז באייר תש"ט (15.5.1949) ברחובות, הוא ותאומו עמו. הוא למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" ובבית הספר היסודי "אילנות" בתל אביב, ואחרי כן סיים את לימודיו בבית הספר המקצועי "שבח" בתל אביב במגמת החשמל והמשיך ללמוד בבית הספר הטכני של חיל האוויר. אבי היה תלמיד חרוץ ושקדן. הוא הצטיין בבית הספר המקצועי במקצועות השרטוט, הטכנולוגיה והמתימטיקה, ואת בית הספר הטכני סיים בהצטיינות והוסמך למכונאי מטוסי סילון. הוא היה טוב-לב, טהר-מידות, עניו וצנוע, נאה היה וחייכן, ובחיוכו ידע לעודד ולנחם את חבריו בשעות מצוקה.

אברהם גויס לצה"ל במחצית דצמבר 1966 והוצב לחיל-האוויר. לאחר סיום הטירונות השתלם והוסמך כאיש צוות-קרקע של טייסת "ווטורים". לאחר שסיים את שירותו הסדיר, המשיך לשרת עוד שנה בשורות צבא הקבע. לאחר השנה בקבע החל לעבוד במפעלי התעשייה האווירית, אך לאחר חודשיים גברה בו ההכרה שמקומו בצבא והוא חזר לשרת בצבא, בטייסת של מסוקים. הוא ביקש להשתלם בקורס מכונאים מוטסים, אך תחילה הושבו פניו ריקם, משום שנזקק למשקפיים. לאחר השתדלויות מרובות נתקבל לקורס והשלים אותו בהצטיינות. בטייסת המסוקים התקדם בתפקידיו ונשלח מטעם החיל לארצות-הברית להשתלמות. הוא היה חייל מצוין, חבר נאמן ואהוד, בימי שירותו הצבאי הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים" והוא זכה למכתבי הערכה רבים.

באחת מחוות-הדעת כתב מפקדו: "אברהם הוא חייל טוב מאוד ובעל מקצוע טוב. הישגיו משביעים רצון, והוא ממלא את כל המוטל עליו, על-פי הוראות הממונים. הוא מנהל צוות ביעילות ואינו נרתע מכל עבודה, ביום ובלילה. הוא בעל יוזמה והמשמעת האישית שלו היא למופת. התנהגותו היא ללא דופי והוא שקט ורציני מאוד. הוא מצטיין בהופעתו האישית, בסדר ובניקיון".

במכתב הערכה שקיבל לאחר שגילה תושייה רבה בניסיונו לחלץ איש צוות-אוויר שנפל לים, כתב מפקדו: "קבל את הערכתי על ביצוע המשימה, תוך דבקות וסיכון אישי.... הורדת לים וסייעת לחלץ את הפגוע. למרות חוסר הכשרה ימית, ולמרות שכוחותיך הלכו ואפסו, המשכת בפעולת החילוץ ללא רתיעה, ועל כך הערכתי".

במכתב אחר כתב מפקדו: "אתה אחד מהמצטיינים ומהבולטים בטייסת, ביכולת, בנכונות ובענווה. כולנו מעריכים את יכולתך ומכבדים את השקט והצנעה שבהם אתה מבצע כל פעולה".

אבי החל ללמוד בטכניון בחיפה במגמה להנדסאות, אך לאחר שני חודשי לימוד בלבד, פרצה המלחמה.

ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), מילא אברהם משימה מבצעית בחזית סיני. בצהרי היום, פגע טיל במסוק שלו. המסוק התפוצץ באוויר ואברהם נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "אברהם ביצע את כל תפקידיו בצורה הטובה ביותר. הוא היה מסור ואחראי מאוד ונאמן. הוא היה מקובל ביותר בין חבריו, פקודיו ומפקדיו".