סמל אלי אליעזר אשכנזי ז"ל

קורות חיים

בנם הבכור של אינה ואלכסנדר. נולד ביום י"ט בתמוז תשנ"ט (3.7.1999) בכפר סבא. אח גדול לנתנאל.

שמו המלא אליעזר, אלי היה כינויו בפי כול ואמו כינתה אותו בשם החיבה – אלושה. בשנתיים הראשונות לחייו שהתה עמו בבית, והם יצאו מדי יום לטיולים בעגלה ולעיתים קרובות פגשו את הוריה – סבו וסבתו. מפגשים תכופים אלה הניבו קשר קרוב בינו לסבים. מגיל שנתיים, כאשר יצאה אמו לעבוד, טיפלו בו הסבים, וכשבגר מעט נכנס לגן ״דודאים״ בעירו. אלי אהב את גן הילדים ורכש שם חברים. בתור תינוק ופעוט בלט בשערו הבהיר ואהב לצפות בתכניות הטלוויזיה ״טלטאביז״, לשחק במכוניות צעצוע ובדינוזאורים ולהרכיב תצריפים (פזלים). ילד סקרן היה, וכשאמו הקריאה לו ספרים הרבה לשאול שאלות.

מגיל צעיר אהב ספורט ופעילות גופנית. מאז גיל 4 וחצי השתתף בחוגי ספורט – שחייה, כדורסל וקראטה. בנעוריו רצה לפתח שרירים והיה מאוד חדור מטרה בעניין זה: צרך תוספי מזון, הקפיד על תזונה עתירת חלבון והתאמן בצורה רצינית בחדר כושר עם מאמן. דמות אותו מאמן השפיעה עליו מאוד, ואלי החשיב את דעותיו וסמך עליו.

למד בכפר סבא. החל בבית הספר היסודי ״גורדון״, בכיתה ז׳ עבר לחטיבת הביניים על שם חיים בר-לב, ולאחר מכן למד בבית חינוך תיכון על שם ישראל גלילי. בחטיבת הביניים הייתה לו מחנכת שסייעה לו מאוד להתקדם, ואלי נכנס אליה ללב, כדברי אמו. היא שמרה עמו על קשר לאורך שנים. גם המחנכת בתיכון קידמה אותו ועזרה לו. בבית הספר היה מקובל על מוריו ועל חבריו, ואף על פי שהלימודים לא היו קלים לו הוא סיים אותם עם ציונים טובים ותעודת בגרות מלאה.

אלי היה חברותי והרבה להיפגש עם חבריו, שכמה מהם התגוררו בשכנות. יחד הלכו למועדון נוער בעיר, לבתי קפה, לפארק ולקולנוע. אמו סיפרה שלמען חבריו היה עושה הכל.

בגיל 14 התגלתה אצלו בעיה רפואית בכליות. אלי עשה הכל שביכולתו כדי להתגבר עליה – נטל תרופות, המשיך להתעמל ודאג לתזונה בריאה, לדברי אמו ״הוא ממש נלחם כדי לחיות חיים רגילים״. הקשר של אלי עם אמו היה קרוב. הם הלכו יחד לקולנוע, טיולים ברחבי הארץ וטסו לאירופה כמה פעמים. גם הקשר עם אחיו הצעיר נתנאל היה מצוין. השניים חלקו בבגדים ושיחקו יחד במשחקי מחשב. שניהם אהבו את השפה האנגלית, אף כי לא הייתה שפת האם שלהם. אלי דיבר אנגלית שוטף והם נהגו לשוחח אחד עם השני בשפה זו.

עקשנות ועצמאות אפיינו אותו: הוא ידע היטב מה הוא רוצה, ואי אפשר היה לאלץ אותו לעשות משהו נגד רצונו. כמו כן, ניחן ביושר. הוא הרבה לשמוע את דעותיהם של אחרים ובעיקר של מבוגרים ממנו – ספג את דבריהם ולמד מהם. הוא עצמו היה מופנם ולא הרבה לדבר, לבטא את רגשותיו ולתאר את מחשבותיו. עם חבריו היה פתוח יותר.

לאחר שסיים את לימודי התיכון ועד הגיוס לצה״ל עבד אלי בבית קולנוע, שבו עבדו גם כמה מחבריו. לפני שהתגייס קיבל כמה אפשרויות בנוגע להצבתו בצבא, אך תחילה לא הייתה לו העדפה ברורה.

כשהתקרב מועד הגיוס, התעורר בו הרצון לשרת ביחידה קרבית. ביום 3.12.2017 התגייס לצה״ל וביקש להעלות את הפרופיל הרפואי שהיה נמוך יחסית בשל מחלת הכליות. בעת שהמתין להחלטת הועדה הרפואית עבד במוסך עד שהגיע האישור והוא שובץ לחיל הטכנולוגיה והאחזקה והוצב בגדוד 75 של חטיבה 7 של חיל השריון, בבסיס רמת הגולן.

אלי היה מרוצה מהשירות ומעצם היותו חלק מהצבא, רצה לצאת לקורסים וגיבש תכניות להמשיך שירות ולקידום. חבריו סיפרו שהוא התאקלם היטב, וסייע לחיילים חדשים שהגיעו לבסיס. עוד סיפרו שתמיד היו לו קלפי משחק בתיק, ובכל פעם שמישהו השתעמם בשמירה היה אלי מגיע עם קלפים ומשחק עם השומר כדי להעביר אתו את הזמן בהנאה.

סמל אלי אשכנזי נפל בעת שירותו ביום כ"ט בתשרי תש"ף (28.10.2019). בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו הורים ואח.

ביולי 2020, כשמונה חודשים אחרי נפילת אלי, ציינו בני המשפחה והחברים את יום ההולדת שלו בפעילות ספורטיבית משותפת בגן הזיכרון בכפר סבא.

אלי מונצח בפינת זיכרון לחללי מערכות ישראל בבית ספר התיכון על שם גלילי בכפר סבא, שבו למד.