סמל איתי עמר ז"ל

קורות חיים

בנם הצעיר של לורין וגבריאל. נולד ביום כ"ח בתשרי תשס"ה (13.10.2004) בבית החולים "מאיר" בכפר סבא. אח לאופיר ועידן.

איתי גדל ביישוב צור יגאל שבשרון והתחנך בבתי הספר של המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל – תחילה בבית הספר היסודי "נוף צורים" ולאחר מכן בחטיבת הביניים "אילן רמון". לאחר סיום לימודיו בחטיבת הביניים עבר ללמוד בבית החינוך "עמי אסף" שבבית ברל.

איתי היה ילד מצחיק ושנון וסימן ההיכר שלו היה שמחת החיים והחיוך התמידי. הערכים שהנחו אותו היו כבוד לזולת, נתינת חינם ועזרה לכל אדם.

תחביבו הגדול היה ספורט – התאמן מגיל צעיר בג'ודו, בקראטה ובכדורגל. השתתף בתחרויות קראטה, ובשנת 2018 זכה במקום שלישי באליפות אירופה בקטגוריית קרבות עד גיל שלוש-עשרה.

איתי ניחן בחריצות רבה, והיה לו חשוב לא רק ללמוד וליהנות, אלא גם לעבוד. מגיל ארבע-עשרה עבד בחברת "אניפט" במחסן חלוקת המזון, והודות לחריצותו ואחריותו מונה לתפקיד אחראי על ההזמנות. בגיל שש-עשרה למד באופן עצמאי ספרות, ומאז נהג לספר את ילדי היישוב במספרה שפתח בחצר ביתו. כמו כן עבד במספרה בהוד השרון.

ביום 9.8.2023 התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית, גדוד 601. הוא עבר את מסלול ההכשרה בהצלחה רבה, ולאחר מכן יצא לקורס חובשים וחזר לשרת כחובש בפלוגה. איתי היה חובש מקצועי ויסודי. באירועים של נפגעים פעל בקור רוח, "כמו מכונה משומנת", תיארו חבריו, והציל חיים רבים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה איתי היה בעיצומו של מסלול ההכשרה, אך שבועות מספר לאחר מכן נכנס לרצועת עזה ומאז השתתף בלחימה.

ב-15 ביוני 2024, בלילה שבין שישי לשבת, כוח של הנדסה פעל יחד עם חיילים מחטיבת "גבעתי" במחנה א-סולטאן שברפיח. לאחר סיום הפעולה החיילים עשו את דרכם חזרה לנקודת הכינוס בנמ"ר הנדסי (נמר"ה). בדרכם התפוצץ מטען חבלה, והנמ"ר עלה באש. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו איתי ושבעה לוחמים נוספים.

רב-טוראי איתי עמר נפל בקרב ביום ט' בסיוון תשפ"ד (15.6.2024). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכוכב יאיר. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

הצוואה שהשאיר בטלפון הייתה "תישארו שמחים בשבילי".