סמ"ר דרור חן ז"ל

קורות חיים

בנם של אביטל וישראל. נולד ביום ב' באדר תשס"ד (23.2.2004) במושב גן חיים בשרון. ילד שני במשפחה שבה שלושה ילדים. אח לאביב ולרענן.

דרור גדל במושב גן חיים במשק עם כל משפחתו המורחבת: סבא וסבתא, דוד, דודה ובני דודים כשבט אחד גדול.

הוא היה ילד טבע שנהג להלך יחף ובמכנסיים קצרים, גם בחורף, ולטפס על עצים. אהב לטייל בארץ ולגלוש בסנפלינג ובבר המצווה שלו יצא למסע רגלי של ארבעה ימים עם אביו בשביל ישראל, במקטע שבין לטרון לירושלים.

בתקופה זו הצטרפה למשפחתו ילדת אומנה, שדרור היה עבורה אח גדול ומורה לחיים, וגם לאחר שחזרה למשפחתה הביולוגית, הקשר ביניהם נמשך.

אחרי בית ספר יסודי המשיך דרור לבית הספר העל-יסודי "עמי אסף" בבית ברל עם ילדי המושבים הסמוכים והיה תלמיד מצטיין, מבריק, מוכשר ומצחיק, שגידל ראסטות וסירב להסתפר עד גיל שמונה-עשרה. במקביל ללימודיו, היה פעיל בתנועת הנוער "בני המושבים".

כאשר היה בן שבע-עשרה הוא ואלה הפכו לבני זוג. ביחד עברו את כל מבחני הבגרות בהצטיינות ורקמו תוכניות לעתיד משותף שבו יבנו את ביתם ביחד ויקימו משפחה. "איזה בני זוג הייתם", סיפרה אימו, "כמה אהבת אותה, כמה תכנונים היו לכם".

ביום 17.8.2022 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "גולני", גדוד 51.

הוא היה לוחם גאה שהאמין בדרכו, עבר מסלול קשה ומאתגר וסיים בהצלחה קורס מ"כים. מפקד הגדוד שלו תיאר אותו כ"אדם עם עיניים טובות, פשוט מתוק", ובתור מפקד כיתה וסמל מחלקה נודע כחבר אמת של פקודיו הלוחמים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

אחרי כמה שבועות החלה כניסה קרקעית לרצועת עזה ודרור השתתף בלחימה כלוחם, ובהמשך הדריך קורס מתקדם ללוחמים.

לאחר מכן הוא וצוותו עברו לגבול לבנון ונלחמו שם.

ביום 13.11.2024 דרור יחד עם חבריו הלוחמים השתתפו בפעילות בטיר חרפא, בגזרה המערבית בדרום לבנון, במסגרת מבצע של אוגדה 36 לסריקות בשטח הסמוך לגבול. במהלך הפעילות, הוא וחמישה לוחמים נוספים נתקלו במחבלי חיזבאללה ונהרגו.

סמל-ראשון דרור חן נפל בקרב ביום י"ב בחשוון תשפ"ה (13.11.2024). בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגן חיים. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

ספדה לו אימו: "צמחת לילד פלא עם אופי נדיר. תמיד התווכחת על העקרונות שלך והבאת שמחה. שאלנו 'מתי דרור ציפור הנפש שלי באה' כדי שנכין לך עוגת גבינה. תמיד עם חיוך מרוח על הפנים, ילד למופת מוקף בכל-כך הרבה חברים, תלמיד מצטיין. תמיד היה לך הכול. רציתי שתשתחרר כבר, שתיסע לבלוע את העולם. דרור שלנו, לילה טוב מאימא".

ספד לו אביו: "בני היקר דרור, הייתי כל-כך גאה להיות האבא שלך, אהוב על כל הסובבים. היית ילד פלא עם שיער ארוך. נער מדהים שהיה תמיד מוקף בחברים... בשבת האחרונה הבאת שלושה זרים - לסבתא, לאימא ולאלה, ובמוצאי שבת הקפיצו אותך. אני כל-כך מתגעגע אליך, רוצה לחבק אותך. אני לא מעכל שזה קרה... איך זה ייתכן ילד אהוב".

אביב אחיו הגדול ספד לו: "היית אח שלי וחבר שלי הכי טוב בעולם... תודה על כל רגע איתך", ורענן אחיו הקטן ספד: "היית מודל לחיקוי עבורי. מקווה שטוב לך שם למעלה, עם סבא והחברים שלך, גיבורים שמתו מות גיבורים. תודה אחי".

ספדה לו בת זוגו אלה: "היית המלאך שלי. כמה אהבנו, כמה עברנו ביחד, היה לנו קשר שלא יכלו לשבור אותנו. נלחמת בעזה, בלבנון, כמה אהבת את המדינה, המשפחה והחברים שלך. אני מתגעגעת להיות איתך, לשטויות שלנו ביחד. השארת אותי לבד, אמרת לי שאתה עוד מעט משתחרר. תמיד דאגת לי, מי יעשה איתי שטויות? אני מקווה שאתה צוחק איתי מלמעלה. מתגעגעת אליך מלא, הבאת לי פרחים שהם לא נבלו, ואתה כן. מתגעגעת מלא".

דרור מונצח באתר "ממוריז+".