רב"ט דוד (אברהם) גראוס ז"ל

קורות חיים

בן פנחס ומלכה. נולד ביום ט"ז בתשרי תשי"ב (16.10.1951) בחיפה. על הוריו עברו כל מוראות השואה וכל בני משפחתם ניספו. כשבא האב לארץ גויס לצה"ל וזכה להשתתף במלחמת השחרור, במערכת סיני ואף במלחמת ששת הימים. כשהיה דוד בן שש עקרה המשפחה מתל חנן, שליד חיפה למושב עין איילה בחוף הכרמל.

כאן הפך דוד להיות בן מושב וככל ילדי הכפר, עזר והשתתף בכל עבודות המשק. הוא לא התבלט בין חבריו משום שהיה ילד שקט, ביישן ונחבא אל הכלים. הוא למד בבית הספר היסודי האזורי בניר עציון ובבית הספר התיכון החקלאי בכפר גלים. אך הוא לא סיים את הלימודים החקלאיים ועבר ללמוד בבית הספר המקצועי "עמל" בחדרה והיה אחד מבוגריו. הוא אהב ספורט וביחוד שחייה והצטיין כשחיין וכספורטאי.

דוד לא מצא סיפוק בחיי המושב האפורים ובעבודה החדגונית והחל לחפש אתגרים. הוא היה מקשיב בצימאון לסיפורים של חיילים, שלחמו במלחמת ששת הימים והחל להקדיש מחשבה רבה לשירותו הצבאי.

דוד גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. חיי הצבא עיצבו את אופיו ונטעו בו ביטחון עצמי. מיום שגויס שקטה רוחו. הוא שירת באמונה ולא הרבה להתהלל בחויותיו מן הצבא. כשפגש בחבריו, שהעריכו אותו מאוד, היה מחייך מתוך אופטימיות, שבגללה כל כך אהבוהו החבר'ה. בזמן שירותו הצטיין כחייל המוכן תמיד לעשות ככל יכולתו למען המטרה שהאמין בה. הוא הפיק סיפוק רב מן השירות, כי תמיד רצה לתת למולדת את כל מאודו. הוא היה גאה מאוד במחלקה שבה שירת, עד שהוענקה לו דרגת רב"ט עם סיום קורס מ"כים.

דוד לא הספיק לשרת זמן רב וביום כ"ד באייר תשל"ב (8.5.1972), נפל בעת מילוי תפקידו.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.

מפקד הבסיס כתב על דוד כדברים האלה: "דוד הגיע אלינו, לצנחנים, כמתנדב, מתוך רצון עז להיות בחוד החנית של צה"ל. ואכן, מרגע שהגיע אלינו התבלט בתכונות של חייל רציני ואחראי, בעל כושר גופני מצוין ובעל רצון ואופי חזק. דוד עבר אתנו את כל שלבי האימונים הקשים ופעל עם פלוגתו בקווים השונים בתקופת ההתשה. בקורס מ"כ היה דוד אחד מעמודי התוך של הפלוגה וסיים את הקורס בהצלחה. מבין רבים בפלוגה נבחר להיות מפקד כיתה של דור חדש שהתנדב לצנחנים, ואנו ראינו את דוד בגדולתו, משכמו ומעלה מדריך ומאמן למופת, נאה דורש ונאה מקיים. דוד המשיך והפך להיות סמל מחלקה ובתפקידו זה נתן דוגמא שהכל שואפים להגיע אליה, אלא שדוד לא הספיק לסיים את המשימה ולהגיע לגמר דרכו ונפל".

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו הנקראת "דוד גראוס".